מ"ג מלכים א יט ו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּבֵּ֕ט וְהִנֵּ֧ה מְרַאֲשֹׁתָ֛יו עֻגַ֥ת רְצָפִ֖ים וְצַפַּ֣חַת מָ֑יִם וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖שׇׁב וַיִּשְׁכָּֽב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רצפים" - פחמים וכן (ישעיהו ו ו) ובידו רצפה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"מראשותיו" - סמוך לראשו

"עוגת" - חררה

"רצפים" - אפויה על גבי גחלים כמו (ישעיהו ו ו)ובידו רצפה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבט, עוגת רצפים". עוגה של רשפי אש, נדמה לו כאילו רשפי אש נתאחדו כדמות עוגה הראויה למאכל, וכאילו צוהו לאכול העוגה הזאת, שהוא כפי המשל שגופו יזדכך מן חלק העפר ויעשה כבריות המורכבות מיסודות הקלים אש ומים ורוח, כענין (תהלים קד, ד) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, וכמ"ש שהשדים גופות מורכבות מאש ורוח או אש ומים, והם אוכלים ושותים לדעת חז"ל והמקובלים, אשר גם אכילתם היא מדברים הדומים להרכבתם. וכפי הנמשל הרצפה רומז אל דבר הנבואה, והמים רומז להתורה, כמ"ש (ישעיה ו, ו) "ובידו רצפה" ותרגמו ובפומיה ממלל, ואומר (שם נה, א) הוי כל צמא לכו למים, שהיה מזונו עד עתה ענין רוחני אלהי: