פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות מלכים א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויד יהוה היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיַד יְהוָה הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיַד־יְהֹוָ֗ה הָֽיְתָה֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ וַיְשַׁנֵּ֖ס מׇתְנָ֑יו וַיָּ֙רׇץ֙ לִפְנֵ֣י אַחְאָ֔ב עַד־בֹּאֲכָ֖ה יִזְרְעֶֽאלָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויד ה'" - (תרגום) רוח גבורה מן קדם ה' נתלבש כח לרוץ לפני המרכבה ברגליו שלא ילך אחאב יחידי שחלק כבוד למלכות (מכילתא ילקוט שמעוני רמז ריז)

"וישנס מתניו" - כמו ויאזור ואין לו דמיון ואף הוא לא בא אלא ללמד לשון זירוז נזדרז כגבור

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישנס" - חגר מתניו להיות מזורז ביותר ורץ רגלי לפני מרכבת אחאב עד המקום אשר יבואו בו ליזרעאל ועשה זאת לחלוק כבוד למלכות

"ויד ה'" - רצה לומר רוח גבורה מה'

מצודת ציון

"וישנס" - ענין חגורה ואין לו דומה

"עד באכה" - עד אשר תבוא וכאילו ידבר למול היודע המקום