מ"ג מלכים א יח מו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויד יהוה היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיַד יְהוָה הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיַד־יְהֹוָ֗ה הָֽיְתָה֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ וַיְשַׁנֵּ֖ס מׇתְנָ֑יו וַיָּ֙רׇץ֙ לִפְנֵ֣י אַחְאָ֔ב עַד־בֹּאֲכָ֖ה יִזְרְעֶֽאלָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויד ה'" - (תרגום) רוח גבורה מן קדם ה' נתלבש כח לרוץ לפני המרכבה ברגליו שלא ילך אחאב יחידי שחלק כבוד למלכות (מכילתא ילקוט שמעוני רמז ריז) "וישנס מתניו" - כמו ויאזור ואין לו דמיון ואף הוא לא בא אלא ללמד לשון זירוז נזדרז כגבור

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וישנס" - ענין חגורה ואין לו דומה

"עד באכה" - עד אשר תבוא וכאילו ידבר למול היודע המקום 

מצודת דוד

"וישנס" - חגר מתניו להיות מזורז ביותר ורץ רגלי לפני מרכבת אחאב עד המקום אשר יבואו בו ליזרעאל ועשה זאת לחלוק כבוד למלכות

"ויד ה'" - רצה לומר רוח גבורה מה'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וישנס". כי מאז נטה לבו אל אליהו ולכן כבדו כמלך כי שב באותו שעה וחשב לקרבו לעבודת ה'. ומ"ש "ויד ה' היתה"

"אל אליהו", הוא כח וגבורה לרוץ לפני מרכבתו: