מ"ג מלכים א יג יח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר לוֹ גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ גַּם־אֲנִ֣י נָבִיא֮ כָּמ֒וֹךָ֒ וּמַלְאָ֡ךְ דִּבֶּ֣ר אֵלַי֩ בִּדְבַ֨ר יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר הֲשִׁבֵ֤הוּ אִתְּךָ֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְיֹ֥אכַל לֶ֖חֶם וְיֵ֣שְׁתְּ מָ֑יִם כִּחֵ֖שׁ לֽוֹ׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"כחש לו" - אלה דברי כותב הספר שאמר הנה הנביא הזקן היה משקר לו כי לא בא אליו הנבואה להשיבו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר לו גם אני נביא כמוך". אחר שספרו לו בניו הלשון שאמר הנביא לירבעם, שאז לא אמר מלת שם, רק לא תשתה מים, ויל"פ שלא יאכל לחם ומים בעת השליחות אבל אח"כ מותר, וכן לא אמר ולא תשוב בדרך אשר הלכת בה רק ולא תשוב בדרך אשר הלכת, שמשמע רק על עת שישוב מבית אל ליהודה לא על לעולם, וידע שהנביא מחמיר על עצמו לחומרא, לכן אמר גם אני נביא כמוך "והמלאך דבר אלי השיבהו אל ביתך ויאכל לחם", ר"ל הגם שתחלה טרם יצאת מבית אל היה אסור לך לאכול בבית אל, אחר שיצא פסק האיסור ויוכל לשוב ולאכול, ובזה "כחש לו", ר"ל הכחיש מ"ש שנאסר לו גם באופנים אלה. ואחר שהנביא ידע שלא נאסר לו זה בבאור, האמין לדברי הזקן שא"ל בנבואה שאין הפירוש כמחשבתו, לכן וישב אתו וכו':