מ"ג מלכים א יב ח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעֲזֹב אֶת עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ וַיִּוָּעַץ אֶת הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ אֲשֶׁר הָעֹמְדִים לְפָנָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר יְעָצֻ֑הוּ וַיִּוָּעַ֗ץ אֶת־הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר גָּדְל֣וּ אִתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָעֹמְדִ֖ים לְפָנָֽיו׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויעזוב" - כי לא ישרה בעיניו

"גדלו אתו" - יחד מקטנותם

"אשר העומדים" - אשר היו העומדים לפניו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויעזב". ספר שלכן עזב "את עצת הזקנים" יען "אשר יעצהו" עצה חדשה על דבר שלא שאל כלל, כי הוא שאל רק איך

ישיב להעם, וגלה דעתו שאינו רוצה כלל להסכים שימלוך מלכות מוגבלת, והם יעצוהו שימלא משאלות העם להיות מלכותו מוגבלת, וע"ז לא שאלם כלל, והוא לא הבין כי אך בעצתם יפיק לעשות כפי חפצו, לכן "ויועץ את הילדים" כי חשב שהזקנים דעתם גסה עליהם לערוך לפניו עצתם נגד רצונו, וזה לא יעשו הילדים יען "אשר גדלו אתו", ולא יערבו לבם לאמר לו שישפיל א"ע לפני העם. ב] מצד שהם "העומדים לפניו", שבחר אותם לשרים ויועצים בהנהגת המלכות ובזה הדבר נוגע גם להם, כי במלכות מוגבלת גם שרי המלוכה מוגבלים, ובזה בודאי יחפשו תחבולות שתשאר המלכות בלי הגבלה לטובת עצמם: