מ"ג מלכים א ט כד


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך בת פרעה עלתה מעיר דוד אל ביתה אשר בנה לה אז בנה את המלוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֣ךְ בַּת־פַּרְעֹ֗ה עָֽלְתָה֙ מֵעִ֣יר דָּוִ֔ד אֶל־בֵּיתָ֖הּ אֲשֶׁ֣ר בָּֽנָה־לָ֑הּ אָ֖ז בָּנָ֥ה אֶת־הַמִּלּֽוֹא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אך בת פרעה" - שהיתה מתחלה בעיר דוד כמה שנאמר בראש הספר (ג א) ויביאה אל עיר דוד

"עלתה מעיר דוד וגו'" - ובדברי הימים (ב ח יא) מפרש כי אמר לא תשב אשה לי בעיר דוד כי קדש המה אשר באה אליהם ארון ה'

"אז בנה" - שלמה

"את המלוא" - לבנות לתוכו בתים לעבדיה ולשפחותיה וזה שהוכיחו ירבעם (לקמן יא כז) אביך הניחו פרוץ לעולי רגלים ואתה בנית אותו לעשות אנגריא לבת פרעה (סנהדרין קא ב) וזהו אך האמור כאן אך בזו העוה שלמה שבנה לה את המלוא כך שמעתי ואני אומר אך בת פרעה וגו' כלומר הערים האמורות למעלה הוצרך לבנות למסכנות לרכב ולפרשים ולגדולה אך את המלוא לא היה בונה לשום גדולה כי אביו הניחו לפרוש בו עולי רגלים אהלים אלא שבת פרעה עלתה אל ביתה והמלוא סמוך לאותו בית אז בנה את המלוא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אך בת פרעה" - רצה לומר מיד כאשר עלתה בת פרעה אל ביתה בנה לכבודה את המלוא שהיה סמוך לביתה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אך בת פרעה עלתה". ובד"ה (שם, יא) כתיב ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דוד כי אמר לא תשב אשה לי בבית דוד, שם באר הטעם מה שבנה לה בית בפ"ע שהוא כדי שלא תשב בבית דוד, ופה ספר שאחר שבנה לה בית "עלתה" היא מעצמה ברצונה "אל ביתה" (כי לה לא גלה שהוא מפני שאינו רוצה שתשב בבית דוד, כי בהפך לה אמר שהוא לכבודה שיהיה לה בית בפ"ע), ולצורך ביתה בנה את המלוא (שהיה מקום פתוח רחב ידים) להיות מוגדר בשבילה לצניעות, ובתים לעבדיה ומשרתיה.

ושם (שם, יב) אמר אז העלה שלמה עולות לה', משמע שזה היה בגמר בנין בית ה' שאז כבר נגמר בנין בת פרעה ובנה ג"כ את המלוא, ואח"כ העלה עולות, וכן משמע מסדור הדברים פה שכ"ז שישבה שם בת פרעה לא היה ענין הבית נשלם כי ישבה אשה בת נכר שם: