מ"ג מלכים א ט כג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלה שרי הנצבים אשר על המלאכה לשלמה חמשים וחמש מאות הרדים בעם העשים במלאכה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה לִשְׁלֹמֹה חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵ֣לֶּה ׀ שָׂרֵ֣י הַנִּצָּבִ֗ים אֲשֶׁ֤ר עַל־הַמְּלָאכָה֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה חֲמִשִּׁ֖ים וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת הָרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָעֹשִׂ֖ים בַּמְּלָאכָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שרי הנצבים" - ממונים על הממונים "חמשים וחמש מאות" - שלש מאות מהם היו גרים הממונים על שבעים אלף נושא סבל ושמונים אלף חוצב בהר ושלשת אלפים ושלש מאות הרודים בעם שאמר למעלה (ה ל) לבד משרי הנצבים לשלמה וגו' שלשת אלפים ושלש מאות ובדברי הימים (ב ב טז) הוא אומר שש מאות אלו שלש מאות שחסר שם מנה כאן שהיו ממונים על כולן ומאתים וחמשים הנותרים היו ישראל ממונים על שאר עושי המלאכה ובדברי הימים (ב ח י) מנאן לעצמן ואלה שרי הנצבים לשלמה חמשים ומאתים הרדים בעם עושי המלאכה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שרי הנצבים" - רצה לומר ממונים על הממונים

"חמשים וחמש מאות" - שלש מאות היו מן הגבעונים ור"ן היו מבני ישראל (והם היו ממונים על ממוני שאר מלאכת המלך זולת ממוני נושאי הסבל וחוצבים בהר שאמר למעלה) ובדברי הימים חשב של ישראל לעצמן 

מצודת ציון

"הרודים" - המושלים ונוגשים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (כג) למה חזר זה שנית וכבר אמר זה למעלה (ה, ל)? ושם אמר שהיו ג' אלפים ושלש מאות והוא סותר להנאמר בכאן? ובד"ה אומר שהיו מאתים וחמשים: