מ"ג מלכים א ו כא
<< · מ"ג מלכים א · ו · כא · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצף שלמה את הבית מפנימה זהב סגור ויעבר ברתיקות [ברתוקות] זהב לפני הדביר ויצפהו זהב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת מִפְּנִימָה זָהָב סָגוּר וַיְעַבֵּר ברתיקות [בְּרַתּוּקוֹת] זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר וַיְצַפֵּהוּ זָהָב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְצַ֨ף שְׁלֹמֹ֧ה אֶת־הַבַּ֛יִת מִפְּנִ֖ימָה זָהָ֣ב סָג֑וּר וַיְעַבֵּ֞ר ברתיקות בְּרַתּוּק֤וֹת זָהָב֙ לִפְנֵ֣י הַדְּבִ֔יר וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָֽב׃
רש"י
"ויעבר" - לשון בריחים
"ברתוקות" - שלשלאותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ויצף שלמה וגו'" - בא לומר שזהב צפוי ההיכל הנעשה בפנים היה זהב סגור כמו של בית קודש הקדשים
"ויעבר" - עשה בריחים משלשלאות זהב לפני המחיצה
"ויצפהו" - על המחיצה יאמר
מצודת ציון
"ויעבר" - הוא התרגום של בריחים
"ברתוקות" - בשלשלאות כמו (ישעיהו מ יט)ורתוקות כסףמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הדביר שהוא מחיצת אמה טרקסין היה בנוי מאבנים ולא היה מצופה בארזים, כמבואר מדברי חז"ל (ב"ב ג א) ולא היה יכול לצפות זהב על האבנים לכן עברו תחלה ברתוקות זהב, ועל הרתוקות צפה זהב, באופן שהרתוקות היו קבועים באבנים ועליהם הזהב שבזה קלט את הציפוי ויחזקהו בל ימוט. וכבר כתב מהרי"א שנודע במלאכת הזהב שאין ראוי לצפותו על אבן כי מפני לחות האבנים יחשיך ויפסד קודם זמנו, ולמ"ש מהרי"א שקומת אמה טרקסין לא היה רק עשרים אמה ועשר אמות למעלה היה פנוי שיכנס עשן הקטורת, יל"פ שעל החלל הזה העבר רתוקות זהב כמעשה שבכה, אך כ"כ שדעת חז"ל שהיה קומת הקיר שלשים אמה:
<< · מ"ג מלכים א · ו · כא · >>