מ"ג מלכים א ו טז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבן את עשרים אמה מירכותי [מירכתי] הבית בצלעות ארזים מן הקרקע עד הקירות ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּבֶן אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מירכותי [מִיַּרְכְּתֵי] הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּ֩בֶן֩ אֶת־עֶשְׂרִ֨ים אַמָּ֜ה מירכותי מִֽיַּרְכְּתֵ֤י הַבַּ֙יִת֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים מִן־הַקַּרְקַ֖ע עַד־הַקִּיר֑וֹת וַיִּ֤בֶן לוֹ֙ מִבַּ֣יִת לִדְבִ֔יר לְקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את עשרים אמה מירכתי הבית" - עשרים שהן מסוף ההיכל והלאה והעשרים שבסוף הבית הן של בית הכפורת (דהיינו קדשי הקדשים)

"עד הקירות" - עד התקרה עשה קיר ארז לכסות קיר האבן לטוח עליו זהב

"ויבן לו" - אותם עשרים אמה

"מבית לדביר" - לפנים ממחיצת אמה טרקסין המפסקת בין ארבעים לעשרים ואותה מחיצה קרויה דביר

"לקדש הקדשים" - הבדילן לאותן עשרים אמה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ויבן לו מבית לדביר" - עכשיו בא לומר מה שהיה משמש אותו החלל ואמר שמבית לדביר רצה לומר מבפנים להמחיצה בנה להיות קודש הקדשים

"ויבן את עשרים אמה" - רצה לומר חלל העשרים אמה שהיה בסוף הבית למערבה בנה גם אותה בצלעות ארזים מהקרקע עד קירות הסיפון כמו ההיכל

מצודת ציון

"מירכתי" - בסוף

"לדביר" - היא המחיצה המפסקת בין ההיכל לבין קדש הקדשים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (טז) למה אמר שנית בפסוק ט"ז שבנה את עשרים אמה מירכתי הבית בצלעות ארזים, שכבר אמר זה בפסוק ט"ו? ולמה בפסוק ט"ו אמר עד קירות הסיפון ובפסוק ט"ז אמר עד הקירות? ולמה לא באר בפסוק ט"ז במה רצף את הקרקע, ובפסוק ל' נזכר שצפהו זהב ולא נזכר הציפוי של עץ, ובד"ה נזכר שחפה את הבית אבן יקרה וזה לא נזכר במלכים? למה אמר בפ' י"ח הכל ארז וכו', שכבר נודע זה מהקודם? ומ"ש בפסוק כ' ולפני הדביר עשרים אמה, כבר נודע מהקודם. והפליאה הנשגבה בזה הלא גובה הדביר היה שלשים אמה כגובה ההיכל. ולמה הזכיר ארבע פעמים שצפה את הבית זהב? ולמה הזכיר בכאן ציפוי המזבח, שהי"ל להזכיר זה אחר זה כשהזכיר מעשה יתר כלי המקדש?: