מ"ג מלכים א ו טו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית עד קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן צִפָּה עֵץ מִבָּיִת וַיְצַף אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּ֩בֶן֩ אֶת־קִיר֨וֹת הַבַּ֤יִת מִבַּ֙יְתָה֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים מִקַּרְקַ֤ע הַבַּ֙יִת֙ עַד־קִיר֣וֹת הַסִּפֻּ֔ן צִפָּ֥ה עֵ֖ץ מִבָּ֑יִת וַיְצַ֛ף אֶת־קַרְקַ֥ע הַבַּ֖יִת בְּצַלְע֥וֹת בְּרוֹשִֽׁים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מביתה בצלעות ארזים" - קירות ארז אצל קיר האבן כדי לטוח עליו זהב כמו שהוא אומר למטה (פסוק כא) ויצף שלמה את הבית פנימה זהב סגור ואי אפשר לטוח זהב על גבי האבנים כי אם בעצים ובמסמרות

"קירות הספון" - קירות העלייה

"את קרקע הבית" - הרצפה כולה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"את קרקע הבית" - להיות לה לרצפה

"קירות הספן" - הוא התקרה העשוי גבים גבים

"ויבן את קירות וגו'" - לפי שכל הבית היה בה טוח זהב מבפנים ואי אפשר לטוח הזהב על האבנים ולזה חפה את הקירות מבפנים בצלעות ארזים ועליהם הטיח את הזהב

מצודת ציון

"מביתה" - מבפנים

"בצלעות" - ענינו נסרים ולוחות

"קירות הספון" - תקרה המכסה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים". בנה קירות שניים של ארזים, ומפרש שבנין זה היה, א] בקירות שצפה עץ, ושהיה הציפוי הזה "מן הקרקע עד קירות הסיפון", ר"ל עד התקרה (וזה היה רק בהיכל, כי בדביר לא היה הציפוי מגיע רק עד שליש הבית העליון). ב] ברצפה, "שצפה את הקרקע בצלעות ברושים", וזמ"ש בד"ה (ב' ג, ה) "ואת הבית הגדול חפה עצי ברושים", ר"ל קרקע הבית, כי הקירות היו בעצי ארזים. והנה זה היה רק בבית הגדול שהוא ההיכל, כי בדביר היה שם שני שנויים, א] שלא חפה את הקירות בעצים רק עד שליש העליון, כמשי"ת בפסוק שאח"ז. ב] שאת קרקע הבית לא חפה בעצי ברושים, כי פה מדבר רק מן ההיכל, וכן בד"ה דייק ואת הבית הגדול חפה עצי ברושים, אבל בדביר שהוא קה"ק חפה את קרקע הבית בזהב לבד על האבנים (כמ"ש פסוק כט) ואת שליש הבית העליון חפה באבן יקרה שע"ז בד"ה