פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות מלכים א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית עד קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן צִפָּה עֵץ מִבָּיִת וַיְצַף אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּ֩בֶן֩ אֶת־קִיר֨וֹת הַבַּ֤יִת מִבַּ֙יְתָה֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים מִקַּרְקַ֤ע הַבַּ֙יִת֙ עַד־קִיר֣וֹת הַסִּפֻּ֔ן צִפָּ֥ה עֵ֖ץ מִבָּ֑יִת וַיְצַ֛ף אֶת־קַרְקַ֥ע הַבַּ֖יִת בְּצַלְע֥וֹת בְּרוֹשִֽׁים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מביתה בצלעות ארזים" - קירות ארז אצל קיר האבן כדי לטוח עליו זהב כמו שהוא אומר למטה (פסוק כא) ויצף שלמה את הבית פנימה זהב סגור ואי אפשר לטוח זהב על גבי האבנים כי אם בעצים ובמסמרות

"קירות הספון" - קירות העלייה

"את קרקע הבית" - הרצפה כולה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את קרקע הבית" - להיות לה לרצפה

"קירות הספן" - הוא התקרה העשוי גבים גבים

"ויבן את קירות וגו'" - לפי שכל הבית היה בה טוח זהב מבפנים ואי אפשר לטוח הזהב על האבנים ולזה חפה את הקירות מבפנים בצלעות ארזים ועליהם הטיח את הזהב

מצודת ציון

"מביתה" - מבפנים

"בצלעות" - ענינו נסרים ולוחות

"קירות הספון" - תקרה המכסה