מ"ג מלכים א א יט


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַ֠יִּזְבַּ֠ח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֮ לָרֹב֒
וַיִּקְרָא֙ לְכׇל־בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּלְאֶבְיָתָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וּלְיֹאָ֖ב שַׂ֣ר הַצָּבָ֑א וְלִשְׁלֹמֹ֥ה עַבְדְּךָ֖ לֹ֥א קָרָֽא׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

ונכיס תורין ופטימין ועאן לסגי וזמין לכל בני מלכא ולאביתר כהנא וליואב רב חילא ולשלמה עבדך לא זמין:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויזבח כו'" - הביאה ראיה לדבריה ואמרה שעשה משתה וקרא לכל בני המלך ולשלמה לא קרא ואם לא היתה המשתה בעבור דבר המלוכה היה אם כן קורא גם לשלמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויזבח". הוסיפה להגדיל פשעו במה שה"כי"ן זבח רב והקדיש קרואיו בחיי אביו בהיותו שוכב על ערש דוי. זאת שנית "כי לשלמה עבדך לא קרא", שזה מעיד שיודע כי הבטחת המלכות לשלמה, ולכן לא קראו, שאם היה זה בתומו, לא היה שלמה

בן המלך גרוע משר הצבא: