פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות מלאכי


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשַׁבְתֶּם֙ וּרְאִיתֶ֔ם בֵּ֥ין צַדִּ֖יק לְרָשָׁ֑ע בֵּ֚ין עֹבֵ֣ד אֱלֹהִ֔ים לַאֲשֶׁ֖ר לֹ֥א עֲבָדֽוֹ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וּתְתוּבוּן וְתֶחֱזוּן בֵּין צַדִיקַיָא לְרַשִׁיעַיָא בֵּין דִפְלַחוּ קֳדָם יְיָ לִדְלָא פְלַחוּ קֳדָמוֹהִי:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושבתם", אז תשובו אל העוה"ז ע"י שתקומו בתחיית המתים, "וראיתם" ההבדל "בין צדיק לרשע" וגם בין הצדיקים עצמם תראו הבדל "בין עובד אלהים לאשר לא עבדו" ר"ל בין מי שעבד מאהבה שתכלית עבודתו היה לעבוד את האלהים, ובין העובד מתקות גמול ויראת עונש שלא עבד כדרך העובד האמתי שצריך לעבוד מבלי השקף על קיבול פרס, שזה ענין השכיר לא העבד, ובעבודה ע"מ לקבל פרס עקר העבודה הוא בשביל עצמו לא בשביל לעבוד את אלהים, וכן אמרו חז"ל בחגיגה היינו צדיק היינו עובד? אלא עובד ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמירי הויין אלא אינו דומה השונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד:

ביאור המילות

"עובד אלהים". העובד הוא יותר מן השירות, ובא על עבודות כבדות, ויצוייר צדיק שאינו עובד, כמ"ש בחגיגה דף ט', עובד ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמירי נינהו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בין עובד וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"ושבתם" - ר"ל עם כי עתה רואים הזדים בשלוה ולא כן עובדי אלהים הנה אז תשובו ותראו ההפרש בין צדיק לרשע

תולדות אהרן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו" -

  • (חגיגה ט ב): "אמר לו בר הי הי להלל: מאי דכתיב ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו? היינו צדיק היינו עובד אלהים, היינו רשע היינו אשר לא עבדו! אמר לו: עבדו ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמורי נינהו, ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד. אמר לו: ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו?! אמר לו: אין, צא ולמד משוק של חמרין, עשרה פרסי בזוזא, חד עשר פרסי בתרי זוזי."

<< · מ"ג מלאכי · ג · יח · >>