מ"ג מלאכי א יג


<< · מ"ג מלאכי · א · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אוֹתוֹ אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל וְאֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה וַהֲבֵאתֶם אֶת הַמִּנְחָה הַאֶרְצֶה אוֹתָהּ מִיֶּדְכֶם אָמַר יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲמַרְתֶּם֩ הִנֵּ֨ה מַתְּלָאָ֜ה וְהִפַּחְתֶּ֣ם אוֹת֗וֹ אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וַהֲבֵאתֶ֣ם גָּז֗וּל וְאֶת־הַפִּסֵּ֙חַ֙ וְאֶת־הַ֣חוֹלֶ֔ה וַהֲבֵאתֶ֖ם אֶת־הַמִּנְחָ֑ה הַאֶרְצֶ֥ה אוֹתָ֛הּ מִיֶּדְכֶ֖ם אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְאִם תֵּימְרוּן הָא דְאַיְתֵינָא מִלֵאוּתָנָא וְשַׁנֵיקְתּוּן יָתֵיהּ אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת וּמַיְתָן אַתּוּן דַאֲנִיס וְדַחֲגִיר וְדִמְרִיעַ וּמַיְתָן אַתּוּן לֵיהּ בְּקוּרְבָּנָא הֲאַקַבֵּל יָתֵיהּ בְּרַעֲוָא מִיֶדְכוֹן אֲמַר יְיָ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואמרתם הנה מתלאה" - בהמה כחושה ואנו עניים ואין יכולת להשיג למבחר נדרים וכן ת"י הא דאייתינא מליאותנא

"והפחתם אותו" - זו אחת מי"ח תיבות של תיקון סופרים הפחתם אותו אותי נכתב אלא שכינה הכתוב וכתבו אותו והפחתם והדאבתם לשון מפח נפש (איוב י"א)

"אותי" - ואת שולחני

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מתלאה" - ענין עיפות ויגיעה כמו את כל התלאה (שמות יח)

"והפחתם" - ענין דאבון ותוגה כמו מפח נפש (איוב יא)או הוא מל' הפחה ונשיבת רוח 

מצודת דוד

"והבאתם את המנחה" - ר"ל הואיל ומאחת מאלה תביאו את הקרבן והתשורה וכי אקבלה ברצון מידכם

"והבאתם" - גם אתם מביאים לפני קרבן גזול ופסח וחולה

"והפחתם אותו" - הוא תקון סופרים והראוי אותי ובלא תקון יאמר שאמר הנה איננו בעל בשר וכבד במשא כי הוא כחוש וקל במשא עד שתוכלו לנדנדו בהפחת רוח הפה והוא ענין גוזמא

"ואמרתם הנה מתלאה" - ר"ל כאשר תביאו לקרבן כבש כחוש ורז תכחשו לומר הנה נעשיתי נלאה ועיף ממשא הכבש שנשאתי על כתפי כי הוא שמן ובעל בשר ודבריכם המה למפח נפש למקום ב"ה כי תעיזו לשקר לפניו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואמרתם", פי' הרי"א שהיו נופחים את הקרבן, שהיו נופחים רוח בין עור לבשר שיתראה שמן, וכשהביאו על כתיפו היה אומר "הנה מתלאה", ר"ל היה לי תלאה ויגיעה רבה לשאתו מרוב כבדו, ובאמת "והפחתם אותו" והוא מלא רוח, וחוץ ממה שהבאתם קרבן כחוש ונפוח, "והבאתם" ג"כ "גזול" שהיא מצוה הבאה בעבירה, "ואת הפסח ואת החולה" שהם פסולים לקרבן, "והבאתם" עמו "את המנחה" שהיא מנחת נסכים שהמנחה תורה שהקרבן נרצה לה' לריח ניחוח, "הארצה אותה מידכם" אחר שגוף הקרבן פסול:

ביאור המילות

"מתלאה". דבר המלאה ומיגע את נושאיו:
 

<< · מ"ג מלאכי · א · יג · >>