<< · מ"ג מיכה · ד · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חוּלִי וָגֹחִי בַּת צִיּוֹן כַּיּוֹלֵדָה כִּי עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה וּבָאת עַד בָּבֶל שָׁם תִּנָּצֵלִי שָׁם יִגְאָלֵךְ יְהוָה מִכַּף אֹיְבָיִךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּת־צִיּ֖וֹן כַּיּֽוֹלֵדָ֑ה כִּֽי־עַתָּה֩ תֵצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֤את עַד־בָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁ֚ם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהֹוָ֔ה מִכַּ֖ף אֹיְבָֽיִךְ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

מְרָעִי וְזוּעִי כְּנִשְׁתָּא דְצִיוֹן כַּיוֹלֶדְתָּא אֲרֵי כְעַן תִּפְקִין מִקַרְתָּא וְתִשְׁרִין בְּחַקְלָא וְתָהֲכִין עַד בָּבֶל תַּמָן תִּישְׁתֵּיזְבִין תַּמָן יִפְרְקִינָךְ יְיָ מִיַד בַּעֲלֵי דְבָבָךְ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חולי" - ל' חלחלה כמו (כאן) כי החזיקך חיל והלשון נופל על יולדת

"וגוחי" - כרעי ושחי על גחונך וכן בלשון משנה כותל הגוחה לרשות הרבים

"תצאי מקריה" - מירושלים ללכת בגולה

"ושכנת בשדה" - תהי שכינתך חרושה כשדה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שם תנצלי וגו'" - בבבל תתרוקני מכל הטובה ולא יועילו לך מלכי העכו"ם ובבבל יגאלך ה' וגו' כי בעת תבוא מפלת בבל תצאו חפשי ומבלי עזר ממלכי העכו"ם

"ושכנת בשדה" - כדרך הגולים ולא יכניסיך במלון ותבוא עד בבל

"חולי וגוחי" - ר"ל לכן הבל וריק יעזורו ואתם עדת ציון מלאי חלחלה והאנחי כיולדה כי אתה בזמן קרוב תצאי מן העיר ללכת גולה 

מצודת ציון

"חולי" - מלשון חלחלה

"וגוחי" - ענין האנחה כי האנחה היא הוצאת הנשימה והוא מענין כי אתה גוחי מבטן (תהלים כב)שהוא ענין המשכה והוצאה וקרוב הוא אל לשון גניחה המוזכר בדרז"ל

"מקריה" - מעיר

"תנצלי" - ענין ריקות כמו ויתנצלו בני ישראל את עדים (שמות ל"ג)

"מכף" - מיד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חולי", משיב באמת תחולי וגם תשכבי על גחונך "ותגוחי" להוציא הולד כיולדה, "כי עתה תצאי מקריה" שזה כמשל הוצאת הולד מן הבטן כן תצאי מן העיר, "ושכנת בשדה" כי רבים ישכנו בשדה כמו אלה שהלכו להתישב במצרים ובין יתר אומות שסביב א"י, "ובאת עד בבל" הם אלה שהגלו לבבל, "שם תנצלי (מכף אויביך)" כי אלה ששכנו בשדה נהרגו אח"כ ע"י הכשדים כמבואר בירמיה, רק גולי בבל נצולו, וכן "שם יגאלך ה' מכף אויביך" כי גולי בבל נגאלו ושבו לא"י בימי כורש:

ביאור המילות

"חולי וגחי". כבר התבאר כ"פ כי המליץ ידמה כיבוש עיר בצורה כפתיחת רחם יולדה, כי כן תחיל ותגיח, (מענין גחון כמ"ש יחזקאל סי' ל"ב שתשכב על גחונה), וכן יצאו דמים רבים, והעצמים אשר בבטן המלאה יצאו לחוץ, ועז"א כי עתה תצאי מקריה, ושם קריה בא על עיר מבצר (ישעיה א' כ"ו):
 

<< · מ"ג מיכה · ד · י · >>