מ"ג ישעיהו סד א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּקְדֹ֧חַ אֵ֣שׁ הֲמָסִ֗ים מַ֚יִם תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ לְהוֹדִ֥יעַ שִׁמְךָ֖ לְצָרֶ֑יךָ מִפָּנֶ֖יךָ גּוֹיִ֥ם יִרְגָּֽזוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כקדוח אש" - את דבר הנימס מלפניו וכאשר המים תבעה האש כשתתן גחלת או מתכת במים יעלו המים אבעבועות כל זה עשית במצרים ויהי ברד ואש מתלקחת בתוכה (שמות ט) אבל י"ת כקדוח אש המסים על אליהו בהר הכרמל שנאמר בו גם המים אשר בתעלה לחכה (מלכים א טו) "להודיע שמך לצריך" - כענין שנאמר באותה מכה ואולם בעבור זאת העמדתיך וגו' (שם) לו עשית עתה כן אז מפניך גוים ירגזו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"להודיע" - ר"ל לא בצדקותינו כ"א להודיע פרסום שמך אל צריך הם המכחישים בה'

"מפניך" - אז חרדו הגוים מפניך

"כקדח אש המסים" - ר"ל הנה מאז כלית את הצרים אותנו כמו אש המקדיח ושורף את הדבר הנמס עד התכלית וכמו חום האש מעלה במים רתיחה ואבעבועות ומוספת והולכת כן הוספת לייסר את הצרים 

מצודת ציון

"כקדח" - ענין שריפה כמו אש קדחה באפי (דברים לב)

"המסים" - מלשון המסה והמגה

"תבעה" - מלשון אבעבועות

"ירגזו" - ענין תנועות הרעדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהלים ד)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כקדח", רוח האלהי מתנוססת על דבריו הקודמים אשר אמר, "לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו", ומחזה נוראה משוטטת עתה נגד עיניו, איך אש אכלה אש אדיר מהררי טרף ירדו משמים, ההרים יזולו הצורים ימוגו העמקים יתבקעו, כהמס דונג מפני אש, ומחזה ציור ההרים הגדולים המריקים אש, ועל ראשם מכוסה בשלג, הוא התמונה אשר רואה עתה, איך ההר מוריק אש וגפרית ואבני אלגביש, והשלג והקרח אשר עליו יקדוח ויתחמם, וימס למים, המים האלה מבעבעים מן האש הנורא הזה וירתיחו ויתלהבו נוראות, אומר "בעת אשר ההרים נזולו" בעת "יקדח האש המסים" עת האש יחמם הדברים הנמסים שהם השלג והקרח שעל ראש ההר, אז "מים תבעה אש", אז תבעבע האש, ותרתיח כסיר את המים, כל זאת תעשה כדי "להודיע שמך לצריך", למען מפניך גוים ירגזו:

ביאור המילות

"כקדח". הכ"ף הוא כ"ף הזמן, כמו כהתימך לשוד תושד. ופעל קדח בארתי למעלה (נו"ן יא) שבא על התחממות הלחים הטמונים בחלקי הדברים המוקפאים.

"והמסים", ר"ל דברים הנמסים, "ותבעה", מענין אבעבועות, בעת יקדח השלג האש תבעבע את המים: