פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו סב יב


יב. וְקָרְאוּ לָהֶם עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי יְהוָה וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: וקראו להם עם הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה

מנוקד: וְקָרְאוּ לָהֶם עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי יְהוָה וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה.

עם טעמים: וְקָרְא֥וּ לָהֶ֛ם עַם־הַקֹּ֖דֶשׁ גְּאוּלֵ֣י יְהוָ֑ה וְלָךְ֙ יִקָּרֵ֣א דְרוּשָׁ֔ה עִ֖יר לֹ֥א נֶעֱזָֽבָה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וקראו להם", אז יהיו ישראל בחשיבות.

  • א) שיקרא להם "עם הקדש" ע"י קדושת מעשיהם וצדקתם.
  • ב) "גאולי ה'" ע"י הנסים שינוסס עליהם, ולירושלים יקרא "דרושה" מה' אשר ה' דורש אותה תמיד, "עיר לא נעזבה" אז יכירו כי ה' לא עזבה מעולם, כי לא סרה השגחת ה' מעליה גם בחורבנה, ולא היה חורבנה רק לזמן קצוב ולמועד שמור לכלה פשע ולהתם חטאת:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גאולי ה'" - הגאולים של ה'

"ולך" - על ציון יאמר

"דרושה" - ה' דורש בשלומה ולא נעזבה ממנו

"להם" - לבני ציון