מ"ג ישעיהו נד ז
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא
מקרא
כתיב: ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך
מנוקד: בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ.
עם טעמים: בְּרֶ֥גַע קָטֹ֖ן עֲזַבְתִּ֑יךְ וּבְרַחֲמִ֥ים גְּדֹלִ֖ים אֲקַבְּצֵֽךְ׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
בְשָׁעָה זְעֵירָא רְחַקְתִּיךְ וּבְרַחֲמִין סַגִיאִין אֲקָרֵב גַלְוָתָךְ:
מלבי"ם (כל הפרק)
"ברגע קטן עזבתיך", דע כי העזיבה הזאת תחשב כאילו לא נמשכה רק רגע קטן לעומת גודל התשועה אח"כ כי "ברחמים גדולים אקבצך", כי נגד העזובה צריך רחמים, עתה אומר (נגד אשת נעורים כי תמאס) ובזה אין מועיל רחמים כי קוצף עליה ע"י עונה וצריך שתחלה יסיר קצפו מעליה על ידי חסד ומחילת העון: