פתיחת התפריט הראשי


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר

מנוקד: וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.

עם טעמים: וַיֹּ֥אמֶר לִ֖י עַבְדִּי־אָ֑תָּה יִשְׂרָאֵ֕ל אֲשֶׁר־בְּךָ֖ אֶתְפָּאָֽר׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויאמר לי עבדי אתה", ויקרא אותי בשם עבדו, בהיותי מוכן לעבודתו בדבר הזה, "ישראל", הנביא מסב עתה פניו אל ישראל, אומר "אתה ישראל", דע כי "בך אתפאר", מה שאני אומר שה' קרא אותי עבדי ההתפארות הזה לא אוכל להתפאר רק בך ועל ידך, כי עבודתי הוא להחזירך בתשובה, ועת אפעול זאת, עת תשוב ישראל, אז אתפאר להקרא עבד ה', כי השלמתי עבודתי - לא כן אם לא תשוב בתשובה שאז לא אוכל להקרא עבד ה', כי עבודתי לא נשלמה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עבדי אתה" - מזומן אתה לשליחותי כעבד לאדון

"ישראל" - הרי אתה לפני ככל המון ישראל אשר אתפאר בך כמו בכולם