מ"ג ישעיהו מט ב
<< · מ"ג ישעיהו · מט · ב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשֶׂם פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאָנִי וַיְשִׂימֵנִי לְחֵץ בָּרוּר בְּאַשְׁפָּתוֹ הִסְתִּירָנִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֤שֶׂם פִּי֙ כְּחֶ֣רֶב חַדָּ֔ה בְּצֵ֥ל יָד֖וֹ הֶחְבִּיאָ֑נִי וַיְשִׂימֵ֙נִי֙ לְחֵ֣ץ בָּר֔וּר בְּאַשְׁפָּת֖וֹ הִסְתִּירָֽנִי׃
רש"י
"בצל ידו החביאני" - שלא יוכלו להרע לי
"לחץ ברור" - ממורט (קלי"ר בלע"ז)
"באשפתו" - כלי נרתק החצים שקורין (קוויבר"א בלע"ז)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"באשפתו הסתירני" - ר"ל היה לי למחסה מן הרשעים ולפי שהמשיל עצמו לחץ אמר לשון הנופל בחצים
"לחץ ברור" - להוכיח ולנבאות וגו' וכפל הדבר במ"ש
"החביאני" - לבל יוכלו להרע לי
"כחרב חדה" - להוכיח את הרשעים ולנבאות עליהן פורעניות
מצודת ציון
"חדה" - חדודה ושנונה
"החבאני" - מלשון מחבואה ומסתור
"ברור" - נקי מן החלודה
"באשפתו" - כן נקרא נרתק החצים כמו עליו תרנה אשפה (איוב ל"ט)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"החביאני, הסתירני", הנחבא הוא מסבת המחפשים אחריו, והנסתר יהיה לפעמים גם כשאין דורש אחריו. שאול אבי מבקש להמיתך וישבת בסתר ונחבאת (ש"א, יט ב') (שם בקש אחריו), ושלחתני ונסתרתי בשדה (שם כ' כה) אז לא בקש אחריו. כמחבא רוח וסתר זרם (למעלה לב) הרוח מחפש בחורים ובסדקים מנשב מארבע פאות, לא כן הזרם. וכן פה החרב החותכת מקרוב מחפשים אחריה, לא כן החץ מרחוק נסתרת עד לא יעלה על לב לדורשה:<< · מ"ג ישעיהו · מט · ב · >>