פתיחת התפריט הראשי


יג. נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הברו [הֹבְרֵי] שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִם לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו [הברי] שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך

מנוקד: נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הברו [הֹבְרֵי] שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִם לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ.

עם טעמים: נִלְאֵ֖ית בְּרֹ֣ב עֲצָתָ֑יִךְ יַעַמְדוּ־נָ֨א וְיוֹשִׁיעֻ֜ךְ הברו [הֹבְרֵ֣י] שָׁמַ֗יִם הַֽחֹזִים֙ בַּכּ֣וֹכָבִ֔ים מֽוֹדִיעִם֙ לֶחֳדָשִׁ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖אוּ עָלָֽיִךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הוברי שמים" - י"ת כמו צופי שמים דמסכן למזלת שמיא דימהו לברה כחמה (שיר השירים ו) ולברור מללו (איוב לג) וכן חברו מנחם עמהם ממבררי הליכות המזלות וכה פתרונו יען אשר לא יוכלו הקוסמים לעמוד על דעת רגעי היום ולילה עד ברור להם השמים לטוהר וגם מיכה אמר בנבואה (מיכה ג) חשכם להם מקסום לימד כי ביום מחשך יחתמו הכוכבים ולא יוכלו לקסום

"מודיעים לחדשים מאשר יבאו עליך" - כי בהתחדש הלבנה רואים בשעת תולדתה מקצת ממה שעתיד לבא ואין יודעין כל הבירור לכך נאמר מאשר וכן הוא אומר במקום אחר (לעיל ח) המצפצפים והמהגים כעופות הללו שמצפצפין ומהגי' ואין יודעים על מה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נלאית ברב עצתיך", כי על ההוה אין שום עצה ותחבולה להנצל, "יעמדו נא" שיעור הכתוב "יעמדו נא הברי שמים ויושיעוך מאשר יבאו עליך". לכל הפחות יושיעו נא אותך הוברי שמים אלה, מן הרעות אשר מוכנים לבא עליך בעתיד, אחר שהם הוברי שמים חוזים בכוכבים ומודיעים על ידי חזיונותם לחדשים, רצה לומר כל התחדשות הימים, והלא עוד רעות רבות מוכנים עליך, מדוע לא יושיעוך עכ"פ מן העתיד, אבל.


ביאור המילות

"הברי", י"ל מענין מבררי, או מענין הברו החצים, הנושאים אבר לעוף לשמים לחזות בכוכבים ולהודיע החדשות:

"ומאשר", מוסב על יושיעוך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יעמדו נא" - עתה יעמדו ויושיעך הצופים אל השמים הרואים בכוכבים המודיעים לעת חידוש הלבנה בתולדתה מה מהדברים אשר יבואו עליך כי כן דרך חוזי כוכבים יודעים מה מהעתידות בעת חידוש הלבנה

"נלאית ברוב עצתיך" - מאד נתייגעת בהרבות בעלי עצות וכאומר הנה כל הטורח היה בחנם

מצודת ציון

"נלאית" - ענין יגיעה כמו ומה הלאתיך (מיכה ז')

"הוברי שמים" - הצופים אל השמים לדעת רגעי היום והלילה ועל כי לא יכלו לעמוד על דעת הרגעים עד ברור להם השמים לטוהר לכן קרוים הוברי שמים מלשון ברור ומטוהר

"החוזים" - הרואים וכן ותחז בציון עינינו (שם ד')