הושע יג

תנ"ך > הושע > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד

<< | ספר הושע • פרק י"ג | >>

הפרק במהדורה המוטעמת

יג א כְּדַבֵּ֤ר אֶפְרַ֙יִם֙ רְתֵ֔ת נָשָׂ֥א ה֖וּא בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֶּאְשַׁ֥ם בַּבַּ֖עַל וַיָּמֹֽת׃ ב וְעַתָּ֣ה ׀ יוֹסִ֣פוּ לַחֲטֹ֗א וַיַּעֲשׂ֣וּ לָהֶם֩ מַסֵּכָ֨ה מִכַּסְפָּ֤ם כִּתְבוּנָם֙ עֲצַבִּ֔ים מַעֲשֵׂ֥ה חָרָשִׁ֖ים כֻּלֹּ֑ה לָהֶם֙ הֵ֣ם אֹמְרִ֔ים זֹבְחֵ֣י אָדָ֔ם עֲגָלִ֖ים יִשָּׁקֽוּן׃ ג לָכֵ֗ן יִֽהְיוּ֙ כַּעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֣ים הֹלֵ֑ךְ כְּמֹץ֙ יְסֹעֵ֣ר מִגֹּ֔רֶן וּכְעָשָׁ֖ן מֵאֲרֻבָּֽה׃ ד וְאָנֹכִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וֵאלֹהִ֤ים זוּלָתִי֙ לֹ֣א תֵדָ֔ע וּמוֹשִׁ֥יעַ אַ֖יִן בִּלְתִּֽי׃ ה אֲנִ֥י יְדַעְתִּ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר בְּאֶ֖רֶץ תַּלְאֻבֽוֹת׃ ו כְּמַרְעִיתָם֙ וַיִּשְׂבָּ֔עוּ שָׂבְע֖וּ וַיָּ֣רׇם לִבָּ֑ם עַל־כֵּ֖ן שְׁכֵחֽוּנִי׃ ז וָאֱהִ֥י לָהֶ֖ם כְּמוֹ־שָׁ֑חַל כְּנָמֵ֖ר עַל־דֶּ֥רֶךְ אָשֽׁוּר׃ ח אֶפְגְּשֵׁם֙ כְּדֹ֣ב שַׁכּ֔וּל וְאֶקְרַ֖ע סְג֣וֹר לִבָּ֑ם וְאֹכְלֵ֥ם שָׁם֙ כְּלָבִ֔יא חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה תְּבַקְּעֵֽם׃ ט שִׁחֶתְךָ֥ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּי־בִ֥י בְעֶזְרֶֽךָ׃ י אֱהִ֤י מַלְכְּךָ֙ אֵפ֔וֹא וְיוֹשִׁיעֲךָ֖ בְּכׇל־עָרֶ֑יךָ וְשֹׁ֣פְטֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתָּ תְּנָה־לִּ֖י מֶ֥לֶךְ וְשָׂרִֽים׃ יא אֶֽתֶּן־לְךָ֥ מֶ֙לֶךְ֙ בְּאַפִּ֔י וְאֶקַּ֖ח בְּעֶבְרָתִֽי׃
　　
יב צָרוּר֙ עֲוֺ֣ן אֶפְרָ֔יִם צְפוּנָ֖ה חַטָּאתֽוֹ׃ יג חֶבְלֵ֥י יוֹלֵדָ֖ה יָבֹ֣אוּ ל֑וֹ הוּא־בֵן֙ לֹ֣א חָכָ֔ם כִּי־עֵ֥ת לֹֽא־יַעֲמֹ֖ד בְּמִשְׁבַּ֥ר בָּנִֽים׃ יד מִיַּ֤ד שְׁאוֹל֙ אֶפְדֵּ֔ם מִמָּ֖וֶת אֶגְאָלֵ֑ם אֱהִ֨י דְבָרֶ֜יךָ מָ֗וֶת אֱהִ֤י קׇֽטׇבְךָ֙ שְׁא֔וֹל נֹ֖חַם יִסָּתֵ֥ר מֵעֵינָֽי׃ טו כִּ֣י ה֔וּא בֵּ֥ין אַחִ֖ים יַפְרִ֑יא יָב֣וֹא קָדִים֩ ר֨וּחַ יְהֹוָ֜ה מִמִּדְבָּ֣ר עֹלֶ֗ה וְיֵב֤וֹשׁ מְקוֹרוֹ֙ וְיֶחֱרַ֣ב מַעְיָנ֔וֹ ה֣וּא יִשְׁסֶ֔ה אוֹצַ֖ר כׇּל־כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה׃

מהדורות נוספות

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד)

א כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת ב ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון ג לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה ד ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי ה אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות ו כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני ז ואהי להם כמו שחל כנמר על דרך אשור ח אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם ט שחתך ישראל כי בי בעזרך י אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים יא אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי יב צרור עון אפרים צפונה חטאתו יג חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים יד מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני טו כי הוא בן אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה

מנוקד

א כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת נָשָׂא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל וַיָּמֹת. ב וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא וַיַּעְשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים כֻּלֹּה לָהֶם הֵם אֹמְרִים זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן. ג לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה. ד וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וֵאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָע וּמוֹשִׁיעַ אַיִן בִּלְתִּי. ה אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ תַּלְאֻבוֹת. ו כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ שָׂבְעוּ וַיָּרָם לִבָּם עַל כֵּן שְׁכֵחוּנִי. ז וָאֱהִי לָהֶם כְּמוֹ שָׁחַל כְּנָמֵר עַל דֶּרֶךְ אָשׁוּר. ח אֶפְגְּשֵׁם כְּדֹב שַׁכּוּל וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם וְאֹכְלֵם שָׁם כְּלָבִיא חַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקְּעֵם. ט שִׁחֶתְךָ יִשְׂרָאֵל כִּי בִי בְעֶזְרֶךָ. י אֱהִי מַלְכְּךָ אֵפוֹא וְיוֹשִׁיעֲךָ בְּכָל עָרֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ תְּנָה לִּי מֶלֶךְ וְשָׂרִים. יא אֶתֶּן לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי. יב צָרוּר עֲוֺן אֶפְרָיִם צְפוּנָה חַטָּאתוֹ. יג חֶבְלֵי יוֹלֵדָה יָבֹאוּ לוֹ הוּא בֵן לֹא חָכָם כִּי עֵת לֹא יַעֲמֹד בְּמִשְׁבַּר בָּנִים. יד מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי. טו כִּי הוּא בֵּן אַחִים יַפְרִיא יָבוֹא קָדִים רוּחַ יְהוָה מִמִּדְבָּר עֹלֶה וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ הוּא יִשְׁסֶה אוֹצַר כָּל כְּלִי חֶמְדָּה.

מנוקד ובשורות

(א) כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת נָשָׂא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל וַיָּמֹת.

(ב) וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא וַיַּעְשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים כֻּלֹּה לָהֶם הֵם אֹמְרִים זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן.

(ג) לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה.

(ד) וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וֵאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָע וּמוֹשִׁיעַ אַיִן בִּלְתִּי.

(ה) אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ תַּלְאֻבוֹת.

(ו) כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ שָׂבְעוּ וַיָּרָם לִבָּם עַל כֵּן שְׁכֵחוּנִי.

(ז) וָאֱהִי לָהֶם כְּמוֹ שָׁחַל כְּנָמֵר עַל דֶּרֶךְ אָשׁוּר.

(ח) אֶפְגְּשֵׁם כְּדֹב שַׁכּוּל וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם וְאֹכְלֵם שָׁם כְּלָבִיא חַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקְּעֵם.

(ט) שִׁחֶתְךָ יִשְׂרָאֵל כִּי בִי בְעֶזְרֶךָ.

(י) אֱהִי מַלְכְּךָ אֵפוֹא וְיוֹשִׁיעֲךָ בְּכָל עָרֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ תְּנָה לִּי מֶלֶךְ וְשָׂרִים.

(יא) אֶתֶּן לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי.

(יב) צָרוּר עֲוֺן אֶפְרָיִם צְפוּנָה חַטָּאתוֹ.

(יג) חֶבְלֵי יוֹלֵדָה יָבֹאוּ לוֹ הוּא בֵן לֹא חָכָם כִּי עֵת לֹא יַעֲמֹד בְּמִשְׁבַּר בָּנִים.

(יד) מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי.

(טו) כִּי הוּא בֵּן אַחִים יַפְרִיא יָבוֹא קָדִים רוּחַ יְהוָה מִמִּדְבָּר עֹלֶה וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ הוּא יִשְׁסֶה אוֹצַר כָּל כְּלִי חֶמְדָּה.

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

בעבר אפריים היה מעובד, אך לאחר שחטא בע"ז ה' יכה בו. המלך שרציתם לא יעזור לכם.

"כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן" (פסוק ג)

א כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם כאשר היה אפרים מדבר בעבר רְתֵת היה עובר רטט בשומעיו (רעד, בגלל מעמדו הנכבד), נָשָׂא הוּא היה מכובד (נשיא, נישא) בְּיִשְׂרָאֵל, וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל אבל כעת חטא בעבודת הבעל וַיָּמֹת. ב וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא: וַיַּעְשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם, כִּתְבוּנָם כפי בינתם עֲצַבִּים הכינו אלילים, מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים בעלי מלאכה כֻּלֹּה כולו - לָהֶם הֵם אֹמְרִים: "זֹבְחֵי אָדָם האנשים הזובחים לפסלים - עֲגָלִים יִשָּׁקוּן יכולים לנשק את עגלי הזהב". ג לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן בֹּקֶר, וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ המופיע השכם בבוקר, ואז נעלם, כְּמֹץ כמו הקליפות שעוטפות את גרעיני הדגן יְסֹעֵר העף ברוח סוערת מִגֹּרֶן, וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה. ד וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם שהוצאתיך ממצרים, וֵאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָע, וּמוֹשִׁיעַ אַיִן בִּלְתִּי מלבדי. ה אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ תַּלְאֻבוֹת חמה מאוד, מייסרת. ו כְּמַרְעִיתָם אבל כשהתיישבו בארץ ונהנו מאדמתה - וַיִּשְׂבָּעוּ, שָׂבְעוּ וַיָּרָם לִבָּם, עַל כֵּן שְׁכֵחוּנִי. ז וָאֱהִי לָהֶם כְּמוֹ שָׁחַל אריה, כְּנָמֵר עַל דֶּרֶךְ אָשׁוּר שאארוב בה (שור פירושו להשקיף, כמו ב"כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ" - במדבר כג ט, אך יתכן שיש גם רמז לגלות אשור) . ח אֶפְגְּשֵׁם כְּדֹב שַׁכּוּל כמו דוב שמת גור שלו, והוא כועס ומסוכן לסובבים וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם את העור המגן על הלב שלהם, וְאֹכְלֵם שָׁם כְּלָבִיא, חַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקְּעֵם. ט שִׁחֶתְךָ ההשחתה - הבאת אותה על עצמך יִשְׂרָאֵל, כִּי בִי בְעֶזְרֶךָ בי מרדת, במי שעזר לך. י אֱהִי איה, היכן מַלְכְּךָ אֵפוֹא, וְיוֹשִׁיעֲךָ בְּכָל עָרֶיךָ?! וְשֹׁפְטֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ: "תְּנָה לִּי מֶלֶךְ וְשָׂרִים"?! יא אֶתֶּן לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי בכעסי, וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי בזעמי. {ס}

עוונות אפריים רשומים אצל ה', ויגיע עונשו הכבד

יב צָרוּר שמור (העוונות של אפרים שמורים אצל ה', ובעתיד יעניש אותו על כולם) עֲוֺן אֶפְרָיִם, צְפוּנָה חַטָּאתוֹ. יג חֶבְלֵי יוֹלֵדָה כאבים חזקים, כמו של יולדת יָבֹאוּ לוֹ. הוּא בֵן לֹא חָכָם, כִּי עֵת כאשר יגיע הזמן לעונש זה לֹא יַעֲמֹד בְּמִשְׁבַּר בָּנִים הוא לא יחזיק מעמד במשבר, הכסא עליו יושבת היולדת בלידה (אלא יתמוטט מרוב כאבים). יד מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם?! מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם?! אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אני אהיה לך כמכת דבר המביאה מוות (דְבָרֶיךָ - רבים של דבר. והראיה מהתקבולת ל"קטב" בפסוק "מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם" - תהלים צא ו) , אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל אני אהיה מחלתך המביאה לשאול. נֹחַם חרטה יִסָּתֵר מֵעֵינָי תהיה מוסתרת ממני (כלומר, לא אחשוב על לחוס עליך). טו כִּי הוּא - בֵּן אַחִים יַפְרִיא בעבר בקרב שדות פוריים (אַחִים הוא רבים של אחו) פרה ורבה; יָבוֹא קָדִים אך כעת תבוא רוח מזרחית, רוּחַ יְהוָה מִמִּדְבָּר עֹלֶה, וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ מקור המים שלו וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ - הוּא הרוח יִשְׁסֶה תשדוד אוֹצַר כָּל כְּלִי חֶמְדָּה.

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.