מ"ג ישעיהו מד טו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה לאדם לבער ויקח מהם ויחם אף ישיק ואפה לחם אף יפעל אל וישתחו עשהו פסל ויסגד למו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם אַף יִפְעַל אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֤ה לְאָדָם֙ לְבָעֵ֔ר וַיִּקַּ֤ח מֵהֶם֙ וַיָּ֔חׇם אַף־יַשִּׂ֖יק וְאָ֣פָה לָ֑חֶם אַף־יִפְעַל־אֵל֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ עָשָׂ֥הוּ פֶ֖סֶל וַיִּסְגׇּד־לָֽמוֹ׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וֶהֱוֵי לֶאֱנָשָׁא לְאַדְלָקָא וּנְסֵיב מִנְהוֹן וּשְׁחֵין אַף אֲזָא וְאָפָא לְחֵם אַף עָבְדֵהּ דַחֲלָא וּסְגֵיד אִתְּכֵהּ צַלְמָא וּבְעָא מִנֵהּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"והיה לאדם לבער" - והיה אותו עץ מקצתו לצרכי אדם לבער

"ויקח" - מן העצים

"ויחם" - גופו לנגדם

"אף ישיק" - מהם תנור ואופה לחם

"אף יפעל אל" - מן הנותר

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"והיה", והלא מן הארז שגדל ביער הזה לא נעשה בו שום קדושה, כי "יהיה לאדם לבער" ויותר מזה כי גם יהנה האדם ממנו הנאת הגוף בעת התבערה "שיקח ויחם מהם", ועוד הנאה יותר קרובה מזאת, כי "אף יסיק" אותו בתנור "ואפה לחם" על גחליו, "ואף יפעל אל וישתחו" ואיך יהיה בו ענין קדושה ואלהות, (וכפל דבריו נגד שתי הכתות שהזכיר למעלה נגד הכת שחושבים שהפסל הוא עצמו אלהי, אמר אף יפעל אל וישתחו, ונגד החושבים שהוא רק מגביל אל הצורה הרוחניות אומר עשהו פסל ויסגד למו, ועיין באור המלות):

ביאור המילות

"וישתחו, ויסגד". המשתחוה יכבד הדבר עצמו, והסוגד לא יכבד הדבר עצמו, רק ישוחח לפניו בדרך סגוליי, כפעולה סגוליית להשיג איזה תועלת, ואמר (לקמן מו ו') יסגדו אף ישתחוו, מבואר שהסגידה פחותה מהשתחויה, לכן אל צד שעשהו לאל אמר וישתחוו, ואל צד שעשהו פסל אמר ויסגד למו, וכן שינה במ"ש יפעל אל וישתחו, עשהו פסל ויסגד למו, כי יש הבדל בין פעל ועשה, שפעל הוא העסק בהדבר, ומעשה הוא גמר המעשה ותקונו (כנ"ל ה' יב), העשיה שיעשהו שיהיה אל, ואלהות אינו תלוי במעשהו רק בפעולתו ועסקו ע"י מחשבתו וכונתו והכנתו, אבל שיהיה פסל כעין טלמסאות לבד תלוי בעשיית הכלי וגמר מלאכתו:

<< · מ"ג ישעיהו · מד · טו · >>