פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו מג כז


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי

מנוקד: אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי.

עם טעמים: אָבִ֥יךָ הָרִאשׁ֖וֹן חָטָ֑א וּמְלִיצֶ֖יךָ פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲבוּךְ קַדְמָאָה חָטָא וּמַלְפָךְ מְרַדוּ בְמֵימְרִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אביך הראשון חטא" - באומרו במה אדע (בראשית טו)

"ומליציך פשעו בי" - אין לך בכל מליצים שאתה סומך על זכותם שלא מצאתי בו פשע יצחק אהב את שונאי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אביך", אבל מה תוכל לספר, ואיזה זכות תוכל להזכיר לאמר שהגליתי אתכם שלא כדין, הלא "אבתיך הראשונים" שהם הדורות שהיו בזמן הבית "חטאו" לנגדי. וגם "מליציך" שהם הכהנים והנביאים, "פשעו בי" במזיד (כי להם נחשב הכל מזיד, משא"כ העם שהיו שוגגים וזדונות נחשבו להם כשגגות), ולכן


ביאור המילות

"אביך". בא פה בשם המין, כמו עץ עושה פרי, ר"ל אבותיך, "ומליציך", המליץ הוא העומד לאמצעי, בין שני נושאים, לגלות רעיונות האחד לחברו, כי המליץ בינותם, אם יש עליו מלאך מליץ, ובא על הנביאים והכהנים, שהם העומדים בין ה' ובין ישראל, וע"כ קראם שרי קדש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומליציך" - אף המליצים שאתה סומך עליהם להמליץ טוב בעדך והם הכשרים שבדור הנה גם המה פשעו בי

"אביך הראשון חטא" - אדם הראשון חטא בי באכלו מעץ הדעת ועם כי היה יציר כפי וכ"ש אתם שנולדתם מאיש ואשה המלאים עון

מצודת ציון

"ומליציך" - מלשון מליץ והוא המטעים הדבר במיטב הענין