פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו מג כח


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים

מנוקד: וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְאֶתְּנָה לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים.

עם טעמים: וַאֲחַלֵּ֖ל שָׂ֣רֵי קֹ֑דֶשׁ וְאֶתְּנָ֤ה לַחֵ֙רֶם֙ יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל לְגִדּוּפִֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְאַפֵּיס רַבְרְבֵי קוּדְשָׁא וְאֶמְסַר לְקַטָלָא יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְחִסוּדִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואחלל שרי קדש" - בשביל עונותיכם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואחלל שרי קדש", הדלתות מגבילות, ע"י "שמליציך פשעו בי חללתי שרי קדש" שהם המליצים שלך הכהנים והנביאים, וע"י "שאבותיך הראשונים חטאו עי"כ ואתנה לחרם יעקב" נתתי כל העם לחרם ושממה, "וישראל" שהיא קדושת ישראל וקדושיהם וגדוליהם נתתי "לגדופים", שגדפו על תורתם וקדושתם:


ביאור המילות

"לחרם יעקב וישראל לגדופים". כבר הבדלתי (למעלה ט' ז') שישראל מורה שם המעלה, במה שהם קדש לה', מתקדשים על הטבע ועניניו, ומבואר אצלי (למע' לז כג) כי פעל גדף לא יבא רק על ברכת השם, או דבר קדוש, וכיון פה על קדושת ישראל, מצד שהם ישראל שהיו לגידוף לבזות קדושתם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואתנה" - אתנה אתכם לחרם ושממון ולגדוף מפי האויב

"ואחלל" - בעבור עונותיכם אחלל אף השרים הקדושים שבכם

מצודת ציון

"ואחלל" - הוא הפוך הקדש וכן לא יחלל זרעו (ויקרא כ"א)

"ואתנה" - ענין מסירה

"לחרם" - ענין שממון ואבדון

"לגדופים" - ענינו כמו חרפה וכן אשר גדפו (לעיל ל"ז)