מ"ג ישעיהו מג כח



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְאֶתְּנָה לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲחַלֵּ֖ל שָׂ֣רֵי קֹ֑דֶשׁ וְאֶתְּנָ֤ה לַחֵ֙רֶם֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל לְגִדּוּפִֽים׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְאַפֵּיס רַבְרְבֵי קוּדְשָׁא וְאֶמְסַר לְקַטָלָא יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְחִסוּדִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואחלל שרי קדש" - בשביל עונותיכם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ואחלל" - הוא הפוך הקדש וכן לא יחלל זרעו (ויקרא כ"א)

"ואתנה" - ענין מסירה

"לחרם" - ענין שממון ואבדון

"לגדופים" - ענינו כמו חרפה וכן אשר גדפו (לעיל ל"ז) 

מצודת דוד

"ואתנה" - אתנה אתכם לחרם ושממון ולגדוף מפי האויב

"ואחלל" - בעבור עונותיכם אחלל אף השרים הקדושים שבכם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואחלל שרי קדש", הדלתות מגבילות, ע"י "שמליציך פשעו בי חללתי שרי קדש" שהם המליצים שלך הכהנים והנביאים, וע"י "שאבותיך הראשונים חטאו עי"כ ואתנה לחרם יעקב" נתתי כל העם לחרם ושממה, "וישראל" שהיא קדושת ישראל וקדושיהם וגדוליהם נתתי "לגדופים", שגדפו על תורתם וקדושתם:

ביאור המילות

"לחרם יעקב וישראל לגדופים". כבר הבדלתי (למעלה ט' ז') שישראל מורה שם המעלה, במה שהם קדש לה', מתקדשים על הטבע ועניניו, ומבואר אצלי (למע' לז כג) כי פעל גדף לא יבא רק על ברכת השם, או דבר קדוש, וכיון פה על קדושת ישראל, מצד שהם ישראל שהיו לגידוף לבזות קדושתם: