מ"ג ישעיהו לז כג



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶת־מִ֤י חֵרַ֙פְתָּ֙ וְגִדַּ֔פְתָּ וְעַל־מִ֖י הֲרִימ֣וֹתָה קּ֑וֹל וַתִּשָּׂ֥א מָר֛וֹם עֵינֶ֖יךָ אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"את מי" - למה לא שמת על לבך להבין את מי חרפת

"מרום" - לרום רקיע

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"את מי", בת ציון היא אומרת לך את מי חרפת? הלא את ה', ויותר כי "הרימותה קול" לחרף בפרסום רב, ויותר מזה כי לא היה כוונתך רק להכעיס העם, רק "ותשא מרום עיניך" כי רצית לחרף ה' בעצמו ולנאצו. מבאר את מי חרפת? הלא.

ביאור המילות

"חרפת וגדפת". המחרף יהיה גם מאדם לאדם והמגדף עקרו את ה' הוא מגדף, ברכת ה', ודומהו אם מגדף קדושת ישראל ותורתם, ופה הכוונה היתה החירוף, ולזה שלחם, כמ"ש (ד"ה שם) וספרים כתב לחרף, וכאן (פסו' ד') אשר שלחו לחרף, והם גדפו שעי"ז יקבל חירוף וחרפה, כמ"ש אשר גדפו נערי מלך אשור אותי: