פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו לז כג


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל

מנוקד: אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים: אֶת־מִ֤י חֵרַ֙פְתָּ֙ וְגִדַּ֔פְתָּ וְעַל־מִ֖י הֲרִימ֣וֹתָה קּ֑וֹל וַתִּשָּׂ֥א מָר֛וֹם עֵינֶ֖יךָ אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"את מי", בת ציון היא אומרת לך את מי חרפת? הלא את ה', ויותר כי "הרימותה קול" לחרף בפרסום רב, ויותר מזה כי לא היה כוונתך רק להכעיס העם, רק "ותשא מרום עיניך" כי רצית לחרף ה' בעצמו ולנאצו. מבאר את מי חרפת? הלא.


ביאור המילות

"חרפת וגדפת". המחרף יהיה גם מאדם לאדם והמגדף עקרו את ה' הוא מגדף, ברכת ה', ודומהו אם מגדף קדושת ישראל ותורתם, ופה הכוונה היתה החירוף, ולזה שלחם, כמ"ש (ד"ה שם) וספרים כתב לחרף, וכאן (פסו' ד') אשר שלחו לחרף, והם גדפו שעי"ז יקבל חירוף וחרפה, כמ"ש אשר גדפו נערי מלך אשור אותי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את מי" - למה לא שמת על לבך להבין את מי חרפת

"מרום" - לרום רקיע