מלבי"ם על ישעיהו לז
<< · מלבי"ם על ישעיהו · לז · >>
פסוק א
פסוק ג
- א) אם יחרף ויגדף ויתגדל על אל אלים (שם ח' - כ'). (שנית) עד תגיע ציון עד סוף הצרה וחשכת הלילה שאז תהיה הישועה (שם כ"ד עד סוף הקאפיטל) עז"א עתה נתקיימו התנאים שהגבלת בנבואתך.
- א) כי יום זה "יום צרה" בתכלית כי בא האויב עד לפני ירושלים.
- ב) "ונאצה", שנאץ את ה' בחרופים וגדופים.
- ג) "ותוכחה", שבא להתוכח ולהוכיח בראיות שאין ביד ה' להושיע, ואם לא יושיע ה' יאמרו מאין יכולת, ומכל זה ידעתי "כי באו בנים עד משבר" שדומים כיולדה בעת שבתה על המשבר, שהגם שהחבלים גדולים מ"מ זה סימן שהלידה קרובה, וכן ידענו שהישועה קרובה, אבל "וכח אין ללידה" שחסר להיולדת כח ר"ל שחסר לנו המצות והמע"ט שהוא הכח שבה תדחה הטבע את העצמים אשר בבטן המלאה לחוץ, וחסר בין הכח האנושי הגבורה והחיל, בין האלהי ע"י צדקה ומעשים טובים. אך ע"י דבר אחד יצוייר לנו שתוקדם הלידה, והוא.
ביאור המילות
הערות
פסוק ד
- א) אולי ישמע ה' חרופי רבשקה, והוא לא חרף מדעת עצמו רק בשליחות אדוניו "אשר שלחו לחרף אלהים חי", ויענש אותו בעבור עון החירוף.
- ב) "והוכיח בדברים", הלא הוכיח את חרופו זה בדברים וטענות, כמ"ש איה אלהי חמת וארפד, ואם לא יושיע ה' יתפאר כי נצח את יושב שמים.
- ג) "ונשאת תפלה", וזכות התפלה תועיל להציל "השארית הנמצאה", שאחר שכבר הגלה כל השבטים, ראוי שירחם ה' על השארית הנמצא עוד:
ביאור המילות
פסוק ו
פסוק ז
- א) שיאמין לקול השמועה ששמע כי תרהקה מלך כוש נלחם עליו, כי שמע זאת דרך שמועה בעלמא ואעפי"כ האמין הדברים, וז"ש "ושמע שמועה" ר"ל אתן בו רוח ומחשבה שישמע השמועה ויאמין לה.
- ב) היה הנס כי "שב אל ארצו", ולא נשאר פה להלחם על ירושלים, ולשלוח קצת ממחנותיו הרבים על תרהקה, והודיע לו כי הסוף יהיה "שאפילהו בחרב בארצו", כי עתה לא היה עדיין עת מפלתו, כי לכל יש זמן, והיה צריך עוד שיכבוש כוש ומצרים לקיים הנבואה שנבא עליהם (למעלה כ') ושיביא שללם לא"י שירשנו חזקיה, כמו שנבא (לקמן מ"ה) לדעת המפרשים. לכן סבב שישוב עתה לביתו עד כי בעת שהגיע מפלתו חזר לירושלים ושם נפלה מחנהו, ואח"כ בשובו לביתו בניו הכוהו בחרב:
ביאור המילות
הערות
פסוק ט
ביאור המילות
הערות
פסוק י
"אל ישיאך", אל חזקיהו עצמו לא יכול לאמר שלא יושיעהו ה' מפני שבטל הבמות, כי חזקיהו יודע האמת שעשה זאת בעבור מצות התורה, לכן אמר אליו רק שאין יכולת ביד ה' להושיע:
הערות
פסוק יג
ביאור המילות
פסוק יד
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
הערות
פסוק יט
פסוק כ
- א) בל יאמרו כי נצחו גם אותך.
- ב) "למען ידעו כל ממלכות הארץ כי אתה ה' לבדך":
פסוק כא
פסוק כב
ביאור המילות
הערות
פסוק כג
ביאור המילות
פסוק כד
"ותאמר", הוכחת לאמר כי כבר התחלת להלחם עם ה' ותוכל לו, וצייר כי ה' סביב למשכנו יקיפוהו הרים גדולים ועליהם יער גדול מארזים וברושים וכבר עלה על מרום הרים עד ירכתי לבנון וצדו, וגם התחיל לקוצץ היער ארזיו וברושיו, ולעשות דרך לגדודיו, עד שכבר בא עד מרום קיצו, עד נקודת הרום ששם יער הכרמל יער המובחר שלו, (כ"ז ציור על היער שכבש כמ"ש וברד ברדת היער (למעלה ל"ג) עד שגלה את מסך בית יהודה והיה נוח לו לכבש ירושלים):