מצודות על ישעיהו לז
<< · מצודות על ישעיהו · לז · >>
פסוק א (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויתכס" - כסה עצמו בשק דרך צער ואבלפסוק ג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כי באו בנים" - דימה בני הדור לאשה הכורעת ללדת בנים ויושבת על המשבר ואין בה כח להוליד הבנים
"ונאצה" - מבזה את המקום בדברי חרוף
"ותוכחה" - האויב מתווכח להשתבח בהצלחתו ואומר ידי רמה
מצודת ציון
"ותוכחה" - ענין ויכוח וברור דברים
"ונאצה" - ענין בזיון וכן נאצו האנשים (שמואל א ב)
"משבר" - מקום מושב היולדת וכן במשבר בנים (הושע יג)פסוק ד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ונשאת" - כאומר לזה שאלתי מעמך שתשא תפלה לה'
"השארית הנמצאה" - שארית ישראל הנמצא בירושלים כי כבר כבש כל ערי הבצורות שביהודה
"אולי ישמע ה'" - הלואי יתן לב לשמוע
"והוכיח" - התווכח בדברים כאשר שמע ה'
מצודת ציון
"אולי" - הלואי וכן אולי יראה ה' בעניי (שמואל ב ט"ו)
"והוכיח" - נתווכחפסוק ו (כל הפסוק)
מצודת ציון
"גדפו" - חרפופסוק ז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ושב אל ארצו" - סוף הדבר יהיה שישוב אל ארצו בפחי נפש ובארצו אפיל אותו בחרב
"נותן בו רוח" - אעיר רצונו ללכת מפה כאשר ישמע שמועה היא שמועת תרהקה מלך כוש
מצודת ציון
"רוח" - רצון כמו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת (יחזקאל א)פסוק ח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כי שמע וגו'" - ולזה הלך לבקשו באשר ימצא ומצאו נלחם על לבנהפסוק ט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וישלח מלאכים" - שלח שוב לומר שאינו מסתלק לגמרי כ"א על מנת לשוב
"וישמע" - קבל דבריו והוטב בעיניו להלחם עמו תחילה
"על תרהקה" - על אודות תרהקהפסוק י (כל הפסוק)
מצודת ציון
"ישיאך" - יסית ויפתה אותךפסוק יא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ואתה תנצל" - וכי אתה תנצל בתמיהפסוק יב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ההצילו אותם" - וכי אלהי הגוים הצילו את הגויםפסוק יג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"הנע ועוה" - הניעם ממקומם והעקימם
"לעיר ספרוים" - לפי שהיתה גדולה וחשובה אמר בה לעיר
מצודת ציון
"הנע" - מלשון הנעה
"ועוה" - מלשון עוות ועקוםפסוק יד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויפרשהו" - פרש כל אחת ואחת
"את הספרים" - כי שלח הדברים ההם בספרפסוק טז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"הכרובים" - שעל הכפורת אשר על הארון וכאומר ואיך א"כ תמסור בידו את ירושלים ויבואו הכרובים ביד צרפסוק יז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אשר שלח" - ביד מלאכיו
"וראה" - דברי הספרים
מצודת ציון
"פקח" - פתח כמו אפקח את עיני (זכריה יב)פסוק יח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"את כל הארצות" - הם ערי הממלכה
"ואת ארצם" - הם שאר המחוזות
"אמנם ה'" - אתה ה' הנה אמת הוא שהחריבו את הגויםפסוק יט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כי לא אלהים המה" - אבל כל זה היה בעבור שאין בהם אלהות ולזה האבידםפסוק כא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אל סנחריב" - על סנחריב
"אשר התפללת" - בעבור הדבר אשר התפללת אליפסוק כב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אחריך" - אחרי מפלתך תניע בראשה בדרך לעג
"בזה לך" - בת ציון תבזה אותך ותלעג עליך (וקראה בתולה על כי לא נכבשה מעולם ולא באה ברשות אחר כבתולה שלא באה ברשות הבעל) וכן בתולת בת צידון (לעיל כג)
"עליו" - על סנחריבפסוק כג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"את מי" - למה לא שמת על לבך להבין את מי חרפת
"מרום" - לרום רקיעפסוק כד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"מרום קצו" - הוא בית המקדש שהוא מקום הרם והקץ מכל הדברים הנחמדים שיש בעולם
"יער כרמלו" - ר"ל מיטב שבחו וכובד חזקו
"קומת ארזיו" - ר"ל הגבורים
"מרום הרים" - זה הר הבית
"ירכתי לבנון" - בסוף יער הלבנון מקום הארזים הגבוהים
מצודת ציון
"כרמלו" - מקום שדות וכרמים משובחים קרוי כרמלפסוק כה (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ואחריב" - כאשר באתי להלחם בעיר הבטוחה בחוזק נהרותיה אשר סביב לה אז הבאתי עליה חיילות רבות והחריבו הנהרות במדרך כף רגליהם
"אני קרתי ושתיתי" - ר"ל מעולם הצלחתי במעשי כמו הכורה באר ומצליח למצוא המקור ושותה מימיו
מצודת ציון
"קרתי" - חפרתי אחר מקור והוא מלשון יקרוה עורבי נחל (משלי ל) שהוא ענין נקב ובקוע
"פעמי" - רגלי כמו פעמי דלים (לעיל כו)
"מצור" - ענין חוזק והוא מלשון צורפסוק כו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"עתה הבאתיה" - אני הבאתי עתה את הדבר על ידיך
"ותהי" - אתה תהיה למכת מרדות להחריב ערים בצורות לעשותם שממה וגלים מצמיחים נצים ופרחים
"אותה" - את הגזרה הזאת עשיתי מימים קדמונים
"ויצרתיה" - ואני יצרתי את הדבר הזה וכפל הדבר במ"ש
"למרחוק" - מזמן רחוק
מצודת ציון
"להשאות" - ענין שממון וכן אמש שואה ומשואה (איוב ל)
"גלים" - הוא כענין תל
"נצים" - פרחים וכן הנצו הרמנים (שיר השירים ז)פסוק כז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ושדמה" - כשבלים הנשדפים טרם נגמר בשולם לבוא לכלל קמה כי אז המה חלושים עד למאד ור"ל הנה אני הוא המתיש לפניך את העכו"ם ולא בעוצם ידך נצחתם
"חציר גגות" - כחציר הגדל על הגגות שהוא חלש
"עשב שדה" - כעשב שדה
"וירק דשא" - מקום הירוק שבדשא החלש מאד
"ויושביהן" - יושבי הערים ההן עשיתים להיות קצרה ידם מלהלחם למולך ונשברו ונתביישו
מצודת ציון
"חתו" - פחדו ונשברו
"ושדמה" - הוא כמו ושדפה הנאמר במ"ב כי בומ"ף מתחלף וענינו לקוח הזרעפסוק כח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ואת התרגזך" - ואף את התרגזך אלי ידעתי
"ושבתך" - ת"י ומיתבך בעצה
מצודת ציון
"התרגזך" - ענין תנועה חרדת המהירות וכן הרגיז ממלכות (לעיל כ"ג)פסוק כט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אלי" - באה אלי
"ושמתי חחי" - ר"ל בע"כ אשיב אותך
מצודת ציון
"ושאננך" - הוא מלשון שאון והמייה
"חחי" - הוא הטבעת ההושם בלחיי בהמה שעסקיה רעים למשכה על ידה וכן ונתתי חחים בלחייך (יחזקאל ל"ח)
"ומתגי" - הוא כעין רסן כמו מתג לחמור (משלי כ"ז)פסוק ל (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ובשנה השלישית זרעו" - ולא תפחדו עוד לצאת השדה מפחד האויב
"ובשנה השנית שחיס" - אולי היתה שנת השמטה והיו אסורים בחרישה וזריעה ולזה נתברכו ספיחי הספיחים
"וזה לך האות" - אל מול חזקיהו ידבר הנה התשועה הזאת תהיה לך לאות על הבטחה אחרת כי הנה הלגיונות החריבו וקללקו הזרעים וגדעו האילנות והקב"ה מבטיחך לכלכל אתכם בשנה ההיא בספיחי הזרעים
מצודת ציון
"ספיח" - הוא הצומח מהגרעין הנופל מאליו כמו ספיח קצירך (ויקרא כ"ה)
"שחיס" - ענינו ספיחי ספיחים או ספיחי האילנות ואין לו דומהפסוק לא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"שורש למטה" - ר"ל יהיו ממולאים בכל טוב כהאילן הנטוע במקום רטוב שמוסיף שורש למטה ומרבה לעשות פרי למעלהפסוק לב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"קנאת ה'" - כי יקנא לשמו אשר חרף רבשקה וסנחריב
"כי מירושלים וגו'" - ר"ל ירושלים תהיה השארית להנצל מיד סנחרב וכן ופליטה מהר ציון וכפל הדבר במ"שפסוק לג (כל הפסוק)
מצודת ציון
"יורה" - ישליך כמו ירה בים (שמות, טו)
"ולא יקדמנה" - לא יערוך לפניה כי התרגום של לפני הוא קדם וכן במה אקדם ה' (מיכה, ז)
"סללה" - הוא צבור העפר ששופכים מול העיר ועולים בה להלחם וכן ושפכו על ירושלים סוללה (ירמיהו, ז)