מ"ג ישעיהו לז טז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ יֹשֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֔ים אַתָּה־ה֤וּא הָֽאֱלֹהִים֙ לְבַדְּךָ֔ לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ אַתָּ֣ה עָשִׂ֔יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"הכרובים" - שעל הכפורת אשר על הארון וכאומר ואיך א"כ תמסור בידו את ירושלים ויבואו הכרובים ביד צר

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ה' צבאות", אמר הנה בצד אחד אתה מושל על כל הצבאות עליונים ותחתונים, ואתה "אלהי ישראל" שאלהותך נודע על ישראל שהם עובדים אותך, וכן אתה "ישב הכרבים", כי שם השגחתך ביחוד, עד שראוי לך לריב ריבם מצד קדושת שמך, כי "אתה הוא האלהים לבדך על כל הממלכות", לא כמ"ש סנחריב איה אלהי חמת וארפד, כי לא נמצא אלהים זולתך אחר "שאתה עשית את השמים ואת הארץ", ואלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומתחות שמיא, וא"כ.

<< · מ"ג ישעיהו · לז · טז · >>