פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו לו יז


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים

מנוקד: עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים.

עם טעמים: עַד־בֹּאִ֕י וְלָקַחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ כְּאַרְצְכֶ֑ם אֶ֤רֶץ דָּגָן֙ וְתִיר֔וֹשׁ אֶ֥רֶץ לֶ֖חֶם וּכְרָמִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל ארץ כארצכם" - אמר ר"ש בן יוחאי שוטה היה זה משל למלך וכו' בספרי פ' והיה עקב היה לו לומר אל ארץ יפה מארצכם אלא שלא היה יכול לספר בגנותה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עד באי", להגלות אתכם.

  • ב) כי הגם שאגלה אתכם בהכרח מצד שמרדתם פעם אחת, מ"מ תרויחו כי "אקח אתכם אל ארץ כארצכם", ובל תחושו כי הגם שהארץ שאגלה אתכם שמה היא ארץ טובה, מ"מ עד שתחרשו ותזרעו שם ותמצאו לחם תמותו ברעב, כמו שיהיה בהבאים אל ארץ שממה מיושביה, לז"א כי היא "ארץ" שנמצאו שם "דגן ותירוש" עומדים בקמותיהם ולחם מתוקן וכרמים נטועים כי הארץ לא נחרבה, כי לקחתי את אנשיה והגליתי אותם בעת שכרמיהם נטועים ושדותיהם זרועים ואתם תמצאו הכל מוכן. משא"כ אם לא תצאו אלי אז תמותו עתה ברעב המצור ואח"כ יהיה גלותכם לארץ ציה ושממה:


ביאור המילות

"דגן ותירוש לחם וכרמים". יצויר באקלים שיגדל שם הדגן והיין כל השנה, כמו שהוא בחלק מאפריקא, כי לשם הגלם, וקרוב לימי בציר ענבים זורע דגן, ובעת ידרוך תירוש, שדי תרומות עומדים בקמותיהם, או יקדים הזריעה, ובעת אסוף התבואה יש יבול בגפנים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארץ דגן" - ארץ המגדל דגן

"ולקחתי" - אקח אתכם מפה להוליך אל ארץ טובה כארצכם כי כן היה דרכו להעביר את האומות שכבש מארצם לארץ אחרת

מצודת ציון

"ותירוש" - ענבי היין