רש"י על ישעיהו לו
<< · רש"י על ישעיהו · לו · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
"בתעלת" - (פושי"ר בלע"ז)
"הבריכה" - מקום כינוס מים חפור בקרקע בידי אדם לתת בו דגים ארוך ורחב
"במסילת" - דרך כבושה (קמי"ן בלע"ז)
"שדה כובס" - ת"י חקל משטח קצריא ששוטחין שם הכובסים את הבגדיםפסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"אמרתי" - עד הנה אך דברי שפתים הוא בפיו לאמר לא אעבוד למלך אשור ומשיראה שאעלה עליו לצבא יחזור בו עכשיו הרי עליתי מעתה או יעבדני או צריך הוא לבקש עצה וגבורה למלחמה
"עתה" - שבא העת אמור נא על מי בטחת למרוד ביפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"ואיך תשיב" - אפי' פני פחת אחד שהוא מעבדי אדוני הקטנים שהקטן בראשי גייסות שלו ממונה על אלפים איש
"אחד עבדי" - אחד מעבדי כמו אחד השיחים (בראשית כא) אחד הריקים (שמואל ב ו)פסוק י (כל הפסוק)
"המבלעדי ה'" - שלא מרשותו
"ה' אמר אלי" - כבר נבאו הנביאים ישא את חיל דמשק ואת שלל שומרון לפני מלך אשור (לעיל ח) והוא טעה לומר כאשר עשיתי לשומרון כן אעשה לירושליםפסוק יא (כל הפסוק)
"כי שומעים אנחנו" - מכירים אנחנו אותו לשון שומעים (איטנדנ"ש בלע"ז)
"ואל תדבר אלינו יהודית" - שכל העם מכירים בל' יהודית והם מתפחדים מדבריך (לפי שאמר להם אמרו נא אל חזקיה סברו שלא בא להפחיד העם ורבשקה ישראל מומר היה כסבורים הם אף שמצות רבו על רבשקה אבל לבו נמשך למשפחתו ויכמרו ניחומיו)פסוק יב (כל הפסוק)
"האל אדוניך" - תמיהה הוא לכך נקוד חטף פתח וכי אל שניכם לבדכם שלחני אדני הלוא אל כולם שלחני ולכך באתי שכל העם ישמעו ויראו ואל יסיתם חזקיהו למרוד
"לאכול את צואתם" - אף הם ברעב המצור יאכלו
"את חריהם" - רעי היוצא דרך הנקב שלהם ול' נאה תקנו סופרים לקרותו צאתם כך שנו רבותינו מקראות הכתובים לגנאי קורין אותו לשבח כמו (דברים כח) בעפולים בטחורים (שם) ישגלנה ישכבנה חוריהם צאתם
"שיניהם" - מימי רגליהם
"שיניהם" - צואה לחה שיני דכרכשתא היא החלחולת שקורין (טבחי"א בלע"ז) עומדת ע"י שלש שיניםפסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
"עשו אתי ברכה" - צאו אלי לשלום וברכוני והביאו אלי תשורת שלום
"ברכה" - (שול"ד בלע"ז) כמו ויברך יעקב את פרעה (בראשית מז י)
"ואכלו איש גפנו" - ואלך מעליכם ושבו בשלום עד שאמצא ארץ טובה כארצכם ואגלה אתכם שם כי כן דרכו להעביר האומות מארץ אל ארץ כמה שנאמר (לעיל י) ואסיר גבולות עמים