כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְשָׂעִיר עַל רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּפָגְשׁ֤וּ צִיִּים֙ אֶת־אִיִּ֔ים וְשָׂעִ֖יר עַל־רֵעֵ֣הוּ יִקְרָ֑א אַךְ־שָׁם֙ הִרְגִּ֣יעָה לִּילִ֔ית וּמָצְאָ֥ה לָ֖הּ מָנֽוֹחַ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ציים את איים" - ויערען תמון בחתולין כך תירגם יונתן תמון נמיות (מרקרינ"ש בלע"ז)

"ושעיר" - שד

"הרגיעה" - לשון מרגוע

"לילית" - שם שידה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ופגשו" - ענין פגיעה

"ציים איים" - שמות חיות קטנות

"ושעיר" - כן נקרא השד כי נראה כשעיר למי שמאמין בו וכן ושעירים ירקדו שם (לעיל יג)

"על רעהו" - אל רעהו

"הרגיעה" - מלשון מרגוע והשקט

"לילית" - היא אם השדים

"מנוח" - מקום מנוחה 

מצודת דוד

"אך שם" - רק שמה תמצא הלילית מקום מרגוע וישיבת מנוח כי לא ימצא שם מי מבני אדם לטורדם ולגרשם

"ושעיר" - השד יקרא שמה אל רעהו כי שמה יספר זה עם זה כי דרכם להיות במקום שממה

"ופגשו" - ר"ל שיהיו הרבה מהם עד שיפגשו אלה באלה בדרך מהלכם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ופגשו ציים", הם חיות הבאים ממרחק עם הציות, יפגשו שם "עם איים" שהם ג"כ ממרחק מאיי הים, כעיר רוכלת העמים שיפגשו שם אנשים מארץ מרחק וימצאו שם בני מדינתם.

"ושעיר" שדים שוכני המדבר יקראו שם על רעיהם, "אך שם הרגיעה לילית" עוף הבוכה ומקונן כל הלילה, ממליץ כי העוף הזה שנראה שבישוב אין לו מנוחה כי לכן יזעק מרה בכל לילה, אבל שם "ירגיע" מנוחת הנפש וגם "ימצא מנוח" לגופו, ולא יבכה עוד:

ביאור המילות

"הרגיעה, מנוח". הבדלתים למעלה (כח יב):