מ"ג ישעיהו לד טו



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז וַתְּמַלֵּט וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ אַךְ שָׁם נִקְבְּצוּ דַיּוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁ֣מָּה קִנְּנָ֤ה קִפּוֹז֙ וַתְּמַלֵּ֔ט וּבָקְעָ֖ה וְדָגְרָ֣ה בְצִלָּ֑הּ אַךְ־שָׁ֛ם נִקְבְּצ֥וּ דַיּ֖וֹת אִשָּׁ֥ה רְעוּתָֽהּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קננה" - לשון קן צפור (דברים כב)

"קפוז" - הוא קפוד

"ותמלט" - ותלד ביציה

"ובקעה" - היא יציאת האפרוחים מן הביצה וכן הוא אומר ביצי צפעוני בקעו (לקמן נט)

"ודגרה" - היא קריאה שהעוף קורא בגרונו להמשיך אפרוחים אחריו (גלוציי"ר בלע"ז) וכן (ירמיהו יז) קורא דגר

"דיות" - (וולטוייר"ש בלע"ז)

"אשה רעותה" - כמו אל רעותה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אשה רעותה" - ר"ל אחת עם חברתה

"אך שם" - ר"ל לא מצאו מקום הגון לקבוץ כמו שמה

"קננה קפוז" - שמה תעשה לעצמה קן ומקום מדור ושמה תטיל ביציה ותבקעם להוציא האפרוחים ושמה תקרא בקול להמשיך האפרוחים אליה להסתירם בצלה כדרך העופות 

מצודת ציון

"קננה" - ענין מדור כמו קן צפור (דברים כב)

"קפוז" - הוא קפוד האמור למעלה

"ותמלט" - כן נקרא לידת הביצה וכן והמליטה זכר (לקמן סו)

"ודגרה" - כן נקרא קריאת העוף להמשיך אחריו אפרוחיו וכן קורא דגר (ירמיהו יז)

"דיות" - שם מין עוף דיה

"אשה רעותה" - כן דרך המקרא לומר על דברים השוים ואף אם אינו בעל חי כמ"ש בכרובים איש אל אחיו (שמות כה)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמה קננה קפוז", הוא העוף הנקרא (פאראדיזפאגעל) היפה מאד בצבע נוצותיו והיו מהבילים עליו מקדם כי אין לו רגלים ולא יקנן על מקום, רק יטיל ביצים ויוציא אפרוחים באויר ע"י הזכר שיקנן עליהם ושלא יתראו לבני אדם, וכדומה הבלים הרבה, (ומאמרים אלה באו להם ממיעוט מציאות העוף ההוא המקנן בראשי עצים גבוהים הרחק מאד מאדם) עפ"ז ימליץ כי העוף הזה אשר מפני התרחקו מבני אדם מהבילים עליו כי שוכן הוא באויר, "הן שם קננה קפוז" על הארץ כי לא יירא מבני אדם הרחוקים משם, "ותמלט" הביצים בארץ, "ובקעה" בעצמה הביצים לא ע"י הזכר, "ודגרה" את האפרוחים לשבת "בצלה", לא בין הארץ והשמים, והיא מליצה להגדיל ציור השממון, "אך שם, הדיה" היא מכמה מינים גדולים וקטנים, ותקנן בארצות החמים על שיני הסלעים הגבוהים במקום שרגל אדם לא תעבור שם. אומר "אך שם נקבצו דיות" רק שם לא על שיני הסלעים יעלו אך שם בעמק הארץ, וגם שם יקבצו "אשה את רעותה" עד שימצאו שם כל המינים: