מ"ג ישעיהו לד יב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֹרֶיהָ וְאֵין שָׁם מְלוּכָה יִקְרָאוּ וְכָל שָׂרֶיהָ יִהְיוּ אָפֶס.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֹרֶ֥יהָ וְאֵֽין־שָׁ֖ם מְלוּכָ֣ה יִקְרָ֑אוּ וְכׇל־שָׂרֶ֖יהָ יִ֥הְיוּ אָֽפֶס׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"חוריה ואין שם מלוכה יקראו" - שרים שלה עומדים ואין אחד מהם קורא על עצמו שם שררה ומלוכה "אפס" - כלייה

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"חריה" - ענין שררה כמו ואריבה את החורים (נחמיה ה')

"אפס" - ענין העדר וכליון

מצודת דוד

"יהיו אפס" - יהיו כאין

"חוריה" - שרים שלה עומדים ואין אחד בהם קורא על עצמו שם מלוכה ומושל

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"חריה", החורים הם היוצאים מגזע המלוכה שמהם יבחרו מלך (כמ"ש אשריך ארץ שמלכך בן חורים, היינו בן פרתמים מגזע מלכות), אומר "החרים יעמדו שם", אבל בין העם היושבים שם עתה במדינה, שהם הקאת והקפוד לא ימצא מהם מי שמלוכה יקראו, שיבקשו להקים עליהם מלך, "והשרים יהיו אפס" אחר שלא ימצאו שם על מי ישתררו, כי החורים הוא שם בלתי מצטרף, שנקראו כן על שם חפשיותם וגדולתם העצמי ואף שלא ימצאו פה מכבדים אינם אפס בעצמם, אבל השררה שהיא רק שם מצטרף, אם אין עם אין שר:

ביאור המילות

"חריה שריה". חורים הם החפשים ומיוחסים מצד מולדתם ומשפחתם, זרע המלוכה והפרתמים, הגם שאינם שרים ומושלים, ומאלה יבחרו המלך לרוב, אשריך ארץ שמלכך בן חורים, פי' מגזע מלוכה. והשרים נקראים ע"י שהם מושלים, ושמם שם מצטרף ואם אין עם אין שר:

<< · מ"ג ישעיהו · לד · יב · >>