מ"ג ישעיהו לד יא



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וִירֵשׁ֙וּהָ֙ קָאַ֣ת וְקִפּ֔וֹד וְיַנְשׁ֥וֹף וְעֹרֵ֖ב יִשְׁכְּנוּ־בָ֑הּ וְנָטָ֥ה עָלֶ֛יהָ קַֽו־תֹֿ֖הוּ וְאַבְנֵי־בֹֽהוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וקפוד" - עוף הפורח בלילה (צואיט"א בלע"ז)

"קו תהו" - משפט של שממה

"ואבני בוהו" - משקלות של דין חורבן כמו (דברים כה) אבן שלמה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ונטה" - המקום ינטה עליה קו תוהו ואבני בוהו כמו שהבונה נוטה על בנין הקו עם אבן העופרת ליישר הבנין כן ינטה עליה המקום הקו והאבן להחריבו והוא ענין מליצה

"וירשוה" - ידורו שמה כאדם בירושתו 

מצודת ציון

"קאת וקפוד" - שמות העופות השוכנים בחרבות

"וינשוף ועורב" - שמות מיני עופות

"קו" - חבל הבנאי

"תהו" - ענין שממה

"ואבני" - אבן העופרת של הבנאי

"בהו" - ענין ריקות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וירשוה קאת וקפוד", שהם עופות מדבריים להם יהיה ירושת נחלה, "והינשוף והעורב" שמצויים גם בישוב הם לא ירשוה רק ישכנו בה לפעמים דרך עראי, כי שם לא ישכנו בקביעות רק מדבריים, "ונטה עליה", מצייר כי הבונים האלה מיסדי המדינה שהם הקאת והקפוד, "הקו" שיטו עליה למדוד ארך ורחב הבנין יהיה התהו, "והאבנים" שבו יבנו הבנין יהיה הבהו, התהו והבהו הם יהיו מדה ואבני גזית לבנין הזה:

ביאור המילות

"קו תהו ואבני בהו". ביארתי בפי' בראשית (א' ב) כי תהו מציין העדר היופי והסדר והתואר בשטחו החיצוני, ובהו מציין העדר זה בהרכבתו הפנימי, הבנין שחלקיו שמהם הורכב רעועים רפוים וחלשי' הוא בהו, הבנין אשר הוא צלמות ולא סדרים בשטחו החיצון ותוארו הוא תהו, והקו מודד הארך והרוחב והשיוי החיצוני ונגדו תהו, והאבנים מיסדות חזקתו הפנימית וכנגדם בהו: