פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו לג כג


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז

מנוקד: נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז.

עם טעמים: נִטְּשׁ֖וּ חֲבָלָ֑יִךְ בַּל־יְחַזְּק֤וּ כֵן־תָּרְנָם֙ בַּל־פָּ֣רְשׂוּ נֵ֔ס אָ֣ז חֻלַּ֤ק עַֽד־שָׁלָל֙ מַרְבֶּ֔ה פִּסְחִ֖ים בָּ֥זְזוּ בַֽז׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נטשו חבליך" - המושכים את הספינה את רומי החייבת

"כן" - הכן היטב

"תרנם" - תורן הספינה

"בל פרשו נס" - לא יוכלו לפרוס וילון המנהיג את הספינה

"אז חולק עד שלל" - עדאה

"מרבה" - הרבה יחלקו שלל סנחריב

"פסחים" - (ישראל) שהיו עד עכשיו חלשים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נטשו", במליצה זאת שדמה את ארץ יהודה איך נתהפכה למקום יאורים, והיא כספינה מטורפת בים, ובכ"ז צי אדיר א"א שתקרב אליה, מפני שה' הוא המושיע את הספינה הזאת, הולך במליצתו ומדמיה לספינה העומדת בלב הים הסוער שצריך שהרב החובל ינהיג אותה, וצריך שיחזק התורן בל יפול, ולפרוש הנס שהם היריעות סביב הספינה בל ישלוט בה הרוח וידחפנה ממקומה, אומר אם כל אלה יעשו לה, אז הספינה בטוחה בחמלת ה', אבל "אם נטשו חבליך" אם יעזבו את רב החובל שהוא מלכם חזקיה, או "אם בל יחזקו כן תרנם", שלא יחזקו תורן שלהם כן והכן בחוזק, או אם "בל יפרשו נס" לסוכך בפני הרוח, אז בהכרח תמוש הספינה ממקומה.

"ואז חולק עד שלל", אז יחלקו האויבים "הרבה" שלל הספינה, "וגם פסחים יכלו לבוזז בז" הספינה, הנמשל כי אם אדיר ה' לנו, והספינה שהיא המלכות והעם יהיו קשורים ודבוקים בה' ובמצותיו, וכן אם יחזיקו ברב החובל ובתורן הספינה והוא שיהיו העם נאמנים למלכם שהוא המנהיג הספינה, וכן אם יפרשו נס לסוכך מפני הרוח מבחוץ והוא שישמרו מלשאול עזר מעמים אחרים, אז צי אדיר של אשור לא יקרב בגבולם, אבל אם לא ישמרו תנאים אלה אז יחלק שלל הרבה שישלול מהם, כמו שהיה בתחלה שבזז רבים מערי יהודה, ולא ברוב כח יכבוש אותם כי אז אף פסחים וחלשים יבוזזו בז, כמו שבוזזים אניה שאין לה בעלים:


ביאור המילות

"חבליך". כמו חובליך, רב החובל. וכן, הכן, ותרן ונס ידוע:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פסחים" - אף הפסחים ההולכים על משענתם יבוזו שלל כי מפלתו יהיה סמוך אל העיר ואף הפסחים ילכו שמה לשלול שלל

"אז" - ביום מפלת אשור יחולק שללו הרב

"בל יחזקו" - לא יוכלו להחזיק כראוי את תורן הספינה ולא יוכלו לפרוש הוילון אל מול הרוח

"נטשו חבליך" - לפי שהמשיל את ירושלים כאלו היו נהרות סביב לה אחז במשל ההוא לומר לא תוכל לבוא לכבשה כי יהיה כאלו מוליכי הספינה עזבו החבלים שמושכים בהם הוילון להפנותה אל מול הרוח

מצודת ציון

"נטשו" - נעזבו כמו כי לא יטוש (שמואל א יב)

"חבליך" - מלשון חבל

"כן" - ענינו כראוי וכנכון כמו לא יכין לדבר כן (שופטים יב)

"תרנם" - הוא העץ הגבוה שעל הספינה וכן וכתורן על ראש ההר (לעיל ל')

"נס" - כן יקרא וילון הספינה וכן להיות לך לנס (יחזקאל כז)

"עד שלל" - פתרון אחד להם כמו בבקר יאכל עד (בראשית מט) וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דנייאל יב)

"פסחים" - חגרים

"בזזו" - מלשון ביזה