מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תַּהֲר֥וּ חֲשַׁ֖שׁ תֵּ֣לְדוּ קַ֑שׁ רוּחֲכֶ֕ם אֵ֖שׁ תֹּאכַלְכֶֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חשש" - מין מוץ דבר שנוח לידלק "רוחכם אש" - מגופכם תצא רוח אש ותאכל החשש והקש

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תהרו" - מלשון הריון

"חשש" - הוא תבן הדק וכן וחשש להבה ירפה (לעיל ה)

"קש" - תבן

"רוחכם" - ענין רצון ומחשבה וכן הנני נותן בו רוח (לקמן לז) 

מצודת דוד

"רוחכם" - מחשבותיכם תהיה אש אשר תאכל אתכם ר"ל המחשבה ההיא היתה סיבה להביא עליכם האבדון

"תהרו חשש" - קרא אל המחשבה הריון ואל המעשה לידה רצה לומר מה שחשבתם לכבוש את ירושלים לא תצליחו בה והנה המחשבה הבל והמעשה כמוה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תהרו", אתם מחנה אשור, "הריתם חשש" שהוא ראש השבולת. ובזה "ילדתם קש", שהוא השבולת עצמה, "ורוחכם" הדבור שיצא מפיכם שהוא החירוף והגידוף אשר ביד מלאככה חרפת ה', זה יהיה האש אשר תבער בקש שהיא פעולתכם ותאכל אתכם: