מ"ג ישעיהו לג טז



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֚וּא מְרוֹמִ֣ים יִשְׁכֹּ֔ן מְצָד֥וֹת סְלָעִ֖ים מִשְׂגַּבּ֑וֹ לַחְמ֣וֹ נִתָּ֔ן מֵימָ֖יו נֶאֱמָנִֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לחמו נתן" - לא יהא מבקש לחם כי מן השמים יספיקו לו מזון "מימיו נאמנים" - מקור מימיו לא יכזב כלומר זרעו יגדל וכל צרכיו יסופקו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מימיו נאמנים" - לא יפסק מי בארו

"לחמו נתן" - מן השמים יספיקו לו צרכיו

"מצדות" - כאלו היו מבצרי סלעים לו למשגב

"הוא" - העושה כל אלה ישכון בטח כאלו היה במקום מרום אשר לא תשיג אותו יד האויב 

מצודת ציון

"מרומים" - מלשון רוממות וגובה

"מצדות" - ענין מגדל ומבצר חזק כמו מצודת ציון (שמואל ב ה)

"משגבו" - ענין חוזק

"נאמנים" - ענינו דבר המתקיים כמו יתד במקום נאמן (לעיל כב)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוא", ר"ל המלך חזקיה הזה אין לו להתירא מן האש האוכלה, כי "מרומים ישכן" ולא יוכל האויב לקרב אליו וגם במצדות "סלעים" ולא יוכל האויב לכבשו, ופן תחשוב שע"י שיצור עליו האויב ימים רבים לא ימצא לחם או מים ועי"ז יוכרח להמסר אליו, אומר "כי לחמו נתן ומימיו נאמנים", ואין לכם להתירא עתה מסנחריב: