מ"ג ישעיהו לב יט



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבָרַד בְּרֶדֶת הַיָּעַר וּבַשִּׁפְלָה תִּשְׁפַּל הָעִיר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבָרַ֖ד בְּרֶ֣דֶת הַיָּ֑עַר וּבַשִּׁפְלָ֖ה תִּשְׁפַּ֥ל הָעִֽיר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וברד ברדת היער" - על כרחך אין ברד זה שם דבר שהרי נקוד חציו קמץ וחציו פתח בל' פעל וכן פתרונו ל' פעולה כמו ורחץ וישב ועמד וברד ויברוד את ברידת היער ויהי' הבי"ת של ברדת מן יסוד כמו עטרת עקרת כלומר וימטיר הקב"ה את מטר פחי הרשעים שהם עכשיו בנויים ומלאים ערים כיער "ובשפלה" - שנשפלו ישראל עד עכשיו תשפל עיר מטרפולין של פרס ודוגמא כן תרגם יונתן ויחות ברדא ויקטול משריית עממיא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ברדת" - מלשון ירידה 

מצודת דוד

"ובשפלה" - בנין העיר תשפל להבנות במקום שפל ועמוק ועכ"ז יהיו בטוחים מן האויב ולא יצטרכו לבנותה בגובה הר להשגב שמה

"וברד ברדת היער" - ר"ל ואף ברדת ברד לא תרד על הצמחים כי ביער תרד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וברד ברדת היער", היער והשפלה שניהם היו בחלק יהודה, השפלה שהוא מחלק של יהודה (יהושע ט"ו ל"ג) החריב סנחריב, כי לכיש ולבנה שהחריב סנחריב (לקמן ל"ז ח') היו מערי השפלה (יהושע ט"ו ל"ט מ"ב), וכן היער שהחריבו היה בגבול ההוא (לקמן ל"ז כ"ד. מיכה ז' י"ד. יחזקאל כ"א ב'). עפ"ז אומר "ברד" היינו בעת ירד הכל ונחרב, ומפרש "ברדת היער", בעת ירד ונחרב היער, "ובשפלה" בחלקו של יהודה "תשפל העיר" ששפלו כל הערים אשר בשפלה, וירדו ממדרגתם, בעת ההיא שנחרב הכל:

ביאור המילות

"וברד ברדת". שרשו ירד, והב' ב' הזמן, בעת רד, בעת רדת היער.

"ושפלה", שם המחוז, הנגב והשפלה. וב' בשפלה ב' המקום.

"והעיר", שם המין כמו ויהיה לי שור וחמור, ופי' ישפלו הערים: