מ"ג ישעיהו לב ו
<< · מ"ג ישעיהו · לב · ו · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי נָבָל נְבָלָה יְדַבֵּר וְלִבּוֹ יַעֲשֶׂה אָוֶן לַעֲשׂוֹת חֹנֶף וּלְדַבֵּר אֶל יְהוָה תּוֹעָה לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵב וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִיר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י נָבָל֙ נְבָלָ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְלִבּ֖וֹ יַעֲשֶׂה־אָ֑וֶן לַעֲשׂ֣וֹת חֹ֗נֶף וּלְדַבֵּ֤ר אֶל־יְהֹוָה֙ תּוֹעָ֔ה לְהָרִיק֙ נֶ֣פֶשׁ רָעֵ֔ב וּמַשְׁקֶ֥ה צָמֵ֖א יַחְסִֽיר׃
רש"י
"יעשה און" - יקבץ מחשבות און כמו (דברי' ח) עשה לי החיל הזה
"לעשות חונף" - חושב מחשבות איך יוכל לעשות חנופה חונף שם דבר לכך טעמו למעלה ונקוד פתח
"ומשקה צמא יחסיר" - לפי פשוטו שגוזלין העניים ותרגומו פתגמי אורייתא דאינון כמיא לצחייא מדמן לבטלאמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נבלה" - דברי כעור וגנות וכן לבלתי עשות עמכם נבלה (שם מב)
"יעשה" - ענין קבוץ וכן ישראל עושה חיל (במדבר כד)
"און" - דברי רשע
"אל ה'" - על ה'
"תועה" - ענינו הפך האמת והוא שאול מהתועה בדרך שהולך בהפך
"להריק" - מלשון רקות
מצודת דוד
"ומשקה צמא יחסיר" - ר"ל ולמען יחסיר המשקה מן הצמא כי חפצו לקחת ממונו בעושק וזה חוזר למעלה לומר אם כל אלה המדות הרעות נמצאו בנבל איך א"כ ראוי לקראו נדיב שהוא ההפך
"להריק" - ר"ל יחשב כזאת למען לעשוק תאכל הרעב וכאלו יריק נפשו ממנו ולא ירא מה' בחושבו שאינו משגיח
"נבלה ידבר" - בכל עת מדבר דברים מגונים וכעורים ומחשבות לבו לקבץ און לחשוב מחשבות לעשות חנופה ולדבר על ה' דברי תועה הפך האמת כי יאמר שאינו משגיחמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) שהוא רע בנגלהו ובמצפונו, כי בנגלהו "נבלה ידבר" בפרהסיא בלא בושה, ובמצפונו "ולבו יעשה און", שיגמור מעשה האון גם בלבבו ומצפונו.
- ב) שרעתו מתפשטת על שלשה ענינים שבהם תלוי שלמות האדם,
- א) באמונות,
- ב) במעשים שבין אדם למקום,
- ג) במעשים שבין אדם לחברו, נגד המעשה בין אדם למקום אומר "לעשות חנף", המצות שעושה הם בחנופה להתגאות בהם או מפני תועלת אחרת לא לשם ה', נגד האמונות אומר "לדבר אל ה' תועה" שאמונתו כוזבת ומוטעת, ונגד המעשים בין אדם לחברו, "להריק נפש רעב" ולגזול את של חברו:
<< · מ"ג ישעיהו · לב · ו · >>