מ"ג ישעיהו כט ד



<< · מ"ג ישעיהו · כט · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ וְהָיָה כְּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ וּמֵעָפָר אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׁפַלְתְּ֙ מֵאֶ֣רֶץ תְּדַבֵּ֔רִי וּמֵעָפָ֖ר תִּשַּׁ֣ח אִמְרָתֵ֑ךְ וְֽ֠הָיָ֠ה כְּא֤וֹב מֵאֶ֙רֶץ֙ קוֹלֵ֔ךְ וּמֵעָפָ֖ר אִמְרָתֵ֥ךְ תְּצַפְצֵֽף׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מארץ תדברי" - יהא נראה כאילו דבור היוצא מפיך יוצא מתחת הקרקע "אמרתך תצפצף" - להתחנן אלי ומתוך תחינתך יכמרו רחמי צפצוף הוא ל' קול לחש כקול עופות דקים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ושפלת" - תהיה מושפלת ותדברי בהכנעה בקול נמוך כאלו הקול יוצא מתחת לארץ

"ומעפר תשח אמרתך" - תכופף אמרתך כאלו תדבר מן העפר וכפל הדבר במ"ש להורות על גודל ההכנעה

"והיה כאוב" - ותדבר בלחש בהכנעה וישמע קול כקול האוב הנשמע מארץ שהיה קול נמוך עד שלא ידמה דבור אדם אלא צפצוף כעופות

"ומעפר" - תצפצף בקול כאלו יוצא מן העפר וכפל הדבר פעמים רבות על גודל ההכנעה ומרבית התחנונים 

מצודת ציון

"תשח" - ענין כפיפה כמו וישח אדם (לעיל ב)

"כאוב" - כן יקרא גוף המת המגיד עתידות על ידי כשוף כמו דרשו אל האובות (לעיל ח)

"תצפצף" - כן נקרא קול העופות וכן ופוצה פה ומצפצף (לעיל י)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושפלת", כאילו תדברי מארץ מרוב שפלך, "(ומעפר" עיין בבאור המלות).

"והיה", שמלבד שפלת המקום יהיה קולך דומה כקול האוב, שאינו דבור אדם חי רק מגוף מת שנזרק בו נשמה לפי שעה, וגם לא יהיה דבור אדם כלל רק אמרתך תצפצף כצפצוף העוף, ואז.

ביאור המילות

"מארץ מעפר", זה כמליצה של מעלה (כה יב, כו ה') ארץ מגביל נגד הרום, ועפר מוסיף שילחך עפר. ולכן אמר ושפלת מארץ, ומעפר תשח. כי שפל, בבחינת הרום. ושח, בבחינת הקומה (כנ"ל ב' ט'). וכן הוסיף, נגד תדברי אמרתך. כי אמירה חלושה מדבור כמ"ש לק' (מ"ם כז). וכן העלה מליצתו, במ"ש נגד קולך, "תצפצף", שמוסיף שלא יהיה קול אדם רק צפצוף עוף חלוש מאד:
 

<< · מ"ג ישעיהו · כט · ד · >>