מ"ג ישעיהו כח כד
<< · מ"ג ישעיהו · כח · כד · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲכֹל הַיּוֹם יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ יְפַתַּח וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם יַחֲרֹ֥שׁ הַחֹרֵ֖שׁ לִזְרֹ֑עַ יְפַתַּ֥ח וִֽישַׂדֵּ֖ד אַדְמָתֽוֹ׃
רש"י
"יחרוש" - מי שחורש לזרוע; וכי החורש כדי לזרע לעולמים חורש? אם כן, מה יועיל? אף הנביאים מוכיחים אתכם להחזירכם למוטב; הלעולמים יוכיחו ולא יועילו?
"יפתח וישדד אדמתו" - וכי לעולם לא יזרע אלא תמיד יפתח את האדמה באתים ובכלי מחרישה?
ו"ישדד" לשון עבודת שדה.
"יפתח וישדד" - בתחלה הוא עושה תלמים רחבים, וסוף הוא עושה תלמים קטנים; במדרש ר' תנחומא.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יפתח" - מלשון פתיחה.
"וישדד" - ענין כתישת רגבי העפר, וכן (איוב לט): "אם ישדד עמקים אחריך". ויתכן שהוא מלשון שדה, רוצה לומר, יתקן השדה.
מצודת דוד
(ישעיהו כח כד): "הכל היום" - פתח במשל ואמר: "וכי כל היום יחרוש החורש לתקן השדה לזריעה?!".
"יפתח" - מוסב על "הכל היום", לומר "וכי כל היום יפתח האדמה בכלי המחרישה ויכתש רגבי העפר?!".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
והנה, החוזה נשא על זה משל נאות מאד מטבע החרישה והזריעה, כי ידוע שבפי החכמים והחוקרים נמשלה הנפש לחלקת השדה אשר זרועיה תצמיח, ש:
- כמו שהשדה כוחנית להוציא פרי תבואה אם יעבדו עבודתה, כן הנפש כוחנית ומוכנת להשכיל ולקנות האושר אם יזרעו בה זרע החכמה והדעת;
- וכמו שהאדמה, אם לא יתעסקו בה בחרישה וזריעה, תישאה שממה, כן הנפש הבלתי נחרשת ונזרעת, או אם מלאה קוצים ודרדרים, לא תעשה פרי, כמו שכתוב (ירמיהו ד ג): "נירו לכם ניר [ואל תזרעו אל קוצים]", (משלי כד ל): "על שדה איש עצל עברתי [... והנה עלה כולו קמשונים...]".
והנה, עבודת האדמה תיחלק לשני עניינים: חרישה וזריעה; כן יהיה בעבודת חלקת הנפש.
והנה, החרישה בעבודת האדמה נמצא בה שלושה עניינים, שפירט הנביא פה, כמו שנאמר יחרוש, יפתח, וישדד:
- להסיר הקוצים והדרדרים ויתר דברים המעכבים גידול התבואה, שעל זה אמר יחרוש, כמו שאמר (ירמיהו ד ג): "נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים";
- לפתוח האדמה שתכיל הזרע, ועל זה אמר ויפתח;
- לכתוש ולכתת הרגבים שתיעשה שדה, ועל זה אמר וישדד.
ושלושה העניינים האלה צריך בהחרישה אשר בנפש, כי יען ש"עייר פרא אדם ייוולד", הנה, טרם תהיה מוכנת להכיל זרע החכמה והמוסר, צריך:
- להסיר הקוצים והדרדרים, שהם התאוות והציורים הרעים אשר הובילו אל תוכה ה[כוח ה]מדמה וה[כוח ה]מתעורר בימי הילדות, וכל זמן שהם צומחים על אדמת הנפש - לא יוכלו הזרעים היקרים, שהם החכמה והמוסר, לצמוח ולעשות פרי, כי ינקבום התאוות הרעות ויכלו אותם;
- צריך לפתח כוחות הנפש ההיוליים על-ידי מידות טובות וציורי המוסר, למען תהיה מוכנה לקבל זרע החכמה;
- לכתוש הרגבים וחלקת סלעים וצורים, אשר לא יעובד בם ולא ייזרעו.
וכל זה יושג על-ידי הייסורין שיביא ה' על האומה בכללה, לדכאות כוחות החומר, להסיר התאוות והמידות הרעות ולהכניע כל כוחות הנפש, לדכאם ולכתשם במכתש בתוך הריפות.
והנה, על כל פנים,
- כמו שהחורש את האדמה, אחר שהחרישה היא רק הכנה להגיע על-ידה אל התכלית שהיא הזריעה, הלא לא יחרוש לעולם, כי בהכרח שישיג את התכלית שהיא הזריעה -
- כן הייסורין, שיביא ה' על האומה, אחר שהם רק אמצעיים אל התכלית הנרצה, להכין הנפש אל שתקבל זרע החכמה והיראה, בהכרח כי לא יהיו לעולם, רק ישיג על ידם את התכלית, להחזיר את העם בתשובה, ואז הייסורין יחדלו.
ועל זה נשא משלו לאמר: "הכל היום יחרוש החורש לזרוע?!" כי בשלמא החורש רק לעדור ולחפור את הקרקע, שהחרישה היא תכליתו האחרון, יוכל לחרוש תמיד; אבל החורש לזרוע, שתכליתו היא הזריעה, הכל היום יחרוש ויפתח וישדד (שהם שלושה עניינים של החרישה כנ"ל)?! לא כן, רק -
ביאור המילות
<< · מ"ג ישעיהו · כח · כד · >>