מ"ג ישעיהו כז י
<< · מ"ג ישעיהו · כז · י · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי עִיר בְּצוּרָה בָּדָד נָוֶה מְשֻׁלָּח וְנֶעֱזָב כַּמִּדְבָּר שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּץ וְכִלָּה סְעִפֶיהָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י עִ֤יר בְּצוּרָה֙ בָּדָ֔ד נָוֶ֕ה מְשֻׁלָּ֥ח וְנֶעֱזָ֖ב כַּמִּדְבָּ֑ר שָׁ֣ם יִרְעֶ֥ה עֵ֛גֶל וְשָׁ֥ם יִרְבָּ֖ץ וְכִלָּ֥ה סְעִפֶֽיהָ׃
תרגום יונתן
רש"י
"שם ירעה עגל" - אפרים ירשנו שקרוי עגל שנאמר (ירמיהו לא) כעגל לא לומד
"וכלה סעיפיה" - ענפיהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בצורה" - מלשון מבצר וחוזק
"בדד" - יחידה מבלי יושביה כמו איכה ישבה בדד (איכה א)
"נוה" - ענין מדור כמו נוה איתן (ירמיהו מט)
"משולח" - מגורש וכן הן ישלח איש את אשתו (שם ג)
"ירבץ" - ענין השכיבה לנוח
"וכלה" - מלשון כליון
"סעיפיה" - ענפיה כמו בסעפותיו קננו (יחזקאל לא)
מצודת דוד
"שם" - במקום העיר הבצורה ירעה עגל וירבץ שמה ויכלה ענפי האילנות אשר יגדלו שמה
"כי עיר בצורה" - כי בעשות זאת אז העיר הבצורה היא כרך גדול וגו' תהיה בדד מיושביה והנוה שלו תהיה משולח מישוביה ונעזב מהם כמדבר הנעזב מאנשים וכפל הדבר במ"שמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"נוה".עקר הוראתו על נאות דשא גנות ופרדסים כמו שכתוב לקחתיך מן הנוה מאחרי הצאן, ומשם הושאל לנאות אדם הכולל גם הגנות שהם סביב למשכנו. ומשלח מורה על ההפקר וגם מורה על התפשטות של ענפים לכל עבר, שלוחותיך נטשו. ובא פה על שתי הכונות, לפי המליצה והנמשל:
"ירעה ירבץ". (ע"ל יד ל'). רעיה, לפרקים. מרבץ, היא בקביעות:<< · מ"ג ישעיהו · כז · י · >>