מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד בך נזכיר שמך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּעָל֥וּנוּ אֲדֹנִ֖ים זוּלָתֶ֑ךָ לְבַד־בְּךָ֖ נַזְכִּ֥יר שְׁמֶֽךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בעלונו" - נעשו לנו אדונים ונגשונו

"זולתך" - בדבר שלא כרצונך דרוש לאלהים אחרים לעבור על תורתך ואנחנו לבד בך הזכרנו ולא נזכיר שם אלהותו באל אחר אלא בו לבדו

"שמך" - שם אלהותך נזכיר לאמר כי אלהינו לבד הוא אלהים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בעלונו" - ענין אדון ומושל כמו אם בעליו עמו (שמות כב)

"זולתך" - כמו בלעדיך 

מצודת דוד

"לבד בך" - אבל לא שמענו אליהם כי בך לבד נזכיר שמך לומר שאתה לבדך נקרא אלהים ואין מי לשתף עמך

"ה' אלהינו וגו'" - הוא דרך רצוי לומר ראוים אנו לשלום כי הלא אדונים רצו למשול בנו בדבר שהוא זולתך ר"ל שלא כרצונך כי רצו לכוף אותנו על העכו"ם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ה' אלהינו", מבאר והולך את שאלתו השנית שראוי שישפות שלום לישראל, כי הלא "בעלונו אדונים" החזיקו בנו כקנין כספם ורצו להכריחנו שנהיה "זולתך" שנכפור באמונתך ויחודך, ואנחנו לא הקשבנו להם, "רק לבד בך (לבד) נזכיר שמך", רק אותך החזקנו לאלהים ולבד את שמך הזכרנו לא שם אלהי נכר, וא"כ הכי מהראוי הוא אשר ע"י שדבקו בך ולא רצו לכפור באלהותך, עי"כ יהיו.

ביאור המילות

"בעלונו", בעל מורה על הקנין שי"ל בגוף הדבר ולכן בא גם על דברים שאין בהם רוח חיים ובעל השור נקי, לא כן שם אדון, שעקרו על האדנות והגדולה: