מ"ג ישעיהו כו יד



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מתים בל יחיו רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵתִים בַּל יִחְיוּ רְפָאִים בַּל יָקֻמוּ לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם וַתְּאַבֵּד כָּל זֵכֶר לָמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵתִים֙ בַּל־יִ֣חְי֔וּ רְפָאִ֖ים בַּל־יָקֻ֑מוּ לָכֵ֤ן פָּקַ֙דְתָּ֙ וַתַּשְׁמִידֵ֔ם וַתְּאַבֵּ֥ד כׇּל־זֵ֖כֶר לָֽמוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מתים בל יחיו" - יהי רצון מלפניך שלא יחיו הרשעים האלה לעולם הבא והרפאים האלה שריפו ידיהם ממצותיך בל תהיה להם תקומה "לכן פקדת ותשמידם" - הלא פקדת עליהם כבר ותשמידם באמרי פיך כענין שנאמר כי מחה אמחה את זכר עמלק (שמות יז)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"רפאים" - הם המתים שנרפו ונחלשו ע"י המיתה וכפל הדבר במ"ש

"פקדת" - ענין צואת הפורעניות כמו יפקוד ה' על צבא המרום (לעיל כד)

"ותשמידם" - ענין כליון

"כל זכר" - שום זכר וכן לא תעשה כל מלאכה (שמות כ)ור"ל שום מלאכה

"למו" - להם 

מצודת דוד

"לכן פקדת" - אתה ה' פקדת על עובדיהם ותשמידם ותאבדם מבלי היות להם שום זכרון

"בל יקומו" - לא יוכלו לקום על רגליהם

"מתים" - כי אמרנו הלא העכו"ם המה כמתים ואין בהם חיות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מתים בל יחיו", לעולם, וכי ראוי שע"י שקדשו שמך ימותו מיתת עולם או יהיו "רפאים ולא יקומו", הכי אפשר כי "לכן" בעבור שדבקו באלהותך "פקדת ותשמידם עד שהאבדת כל זכר למו" שנאבדו הם וכל אשר להם, ר"ל הלא על קדושת שמך מתו, בעבור יחודך כרעו לטבח, וראוי כי תחיים ותראם בישועתך:

ביאור המילות

"מתים רפאים". מתים נקראו בעת המיתה, ואחר שכבם בקבר נקראו רפאים, (תהלות פ"ח יא, משלי כא טז):