מ"ג ישעיהו כו א



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יוּשַׁ֥ר הַשִּׁיר־הַזֶּ֖ה בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה עִ֣יר עׇז־לָ֔נוּ יְשׁוּעָ֥ה יָשִׁ֖ית חוֹמ֥וֹת וָחֵֽל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עיר עז לנו ישועה ישית" - העיר ירושלים שהיה מאז תמיד לנו לעוז ישועה ישית המושיע את חומותיה ואת חילה "וחל" - חומה נמוכה שלפני החומה הגבוה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עיר עז לנו" - ירושלים שהיתה לנו למעוז מעולם הנה גם עתה ישים האל ישועה בחומתה וחילה ולא תשלוט בהם יד האויב

"ביום ההוא" - ביום מפלת גוג 

מצודת ציון

"ישית" - ענין שימה כמו שתו בשמים פיהם (תהלים עג)

"חומות" - כמו בחומות

"וחל" - הוא החומה נמוכה שלפני הגבוה כמו ויאבל חל וחומה (איכה ב)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ביום", היא נבואה עתידה, או נתקיימה בימי חזקיה "עיר" מצייר כי השבים מן הגולה בימי חזקיה שהם עשרת השבטים שבו רבים מהם, (או מוסב על לעתיד) יאמרו יש לנו "עיר עז" שהיא ירושלים, אבל חומתיה לא יהיו בצורים ע"י בנין בני אדם רק "הישועה ישית" ה' להיות אליה חומה וחיל, ישועת ה' היא תהיה משגב ומבצר לה:

ביאור המילות

"ישועה ישית". כמליצה זו לקמן (ס' י"ח) וקראת ישועה חומותיך, וחומה היא הגדולה. וחיל הקטנה: