מ"ג ישעיהו כה י
<< · מ"ג ישעיהו · כה · י · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי [במו] מדמנה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תָנוּחַ יַד יְהוָה בָּהָר הַזֶּה וְנָדוֹשׁ מוֹאָב תַּחְתָּיו כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן במי [בְּמוֹ] מַדְמֵנָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־תָנ֥וּחַ יַד־יְהֹוָ֖ה בָּהָ֣ר הַזֶּ֑ה וְנָד֤וֹשׁ מוֹאָב֙ תַּחְתָּ֔יו כְּהִדּ֥וּשׁ מַתְבֵּ֖ן במי בְּמ֥וֹ מַדְמֵנָֽה׃
רש"י
"ונדוש" - יהא נידש
"תחתיו" - במקומו ונדוש כמו ונרוץ הגלגל (קוהלת יב)
"מתבן" - תבן
"מדמנה" - טיט וכן לדומן על פני האדמה (ירמיהו טו)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תנוח" - מלשון הנחה
"ונדוש" - מלשון דישה וכתישה
"תחתיו" - במקומו
"מתבן" - מלשון תבן
"במו" - בתוך כמו כי תלך במו אש (לקמן מג)
"מדמנה" - ענינו אשפה כמו כדומן על פני השדה (ירמיהו ט)
מצודת דוד
"כהדוש מתבן" - כמו שנדוש התבן בתוך האשפה כי הדרך להשליך תבן במקום האשפה להיות נדוש ברגלי אדם ובהמה להיות זבל לזבל בהם את השדות
"מואב תחתיו" - מואב יהיה נדוש וכתוש במקומו על שעזרו את הבאים למלחמה על ירושלים
"כי תנוח יד ה'" - להכות בעמים אשר צבאו על ירושליםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יד ה'". מכת ידו וגבורתו, הנה יד ה' הויה במקנך.
"תחתיו". הכינוי מוסב אל ה', או תחת ההר, כי היד היא נקבה.
"כהדוש", השור"ק במקום חול"ם.
"במו מדמנה". במדמנה, בדומן, באשפה, והמ"ם של מתבן ומדמנה, הוא מ"ם ההפעיל, הנותן תבן, לעשות דומן, והאדם הפועל נקרא מדמן שעושה דומן ע"י שדש התבן ברגלים, מלת במו, הוא כמו כי תלך במו אש, כי אותיות כל"ב המשמשות יתוסף עליהם לפעמים ההברה מו, כי ירבו בניו למו חרב, וכן כמו כמוהם כמו הם:<< · מ"ג ישעיהו · כה · י · >>