מ"ג ישעיהו כד יד



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן יְהוָה צָהֲלוּ מִיָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֛מָּה יִשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם יָרֹ֑נּוּ בִּגְא֣וֹן יְהֹוָ֔ה צָהֲל֖וּ מִיָּֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"המה ישאו קולם" - לאותו המעט הנשאר תבא הטובה שנבאתי למעלה "צהלו מים" - יותר ממה שצהלו על הים בגאולת מצרים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ישאו" - ענין הרמה

"בגאון" - ענין ממשל רב

"צהלו" - ענין השמעת קול גדול וכן צהלי קולך בת גלים (לעיל י) 

מצודת דוד

"בגאון ה'" - בעבור גאון ה' יצהלו בקול יותר ממה שצהלו בקול שמחה על הים כאשר שקעו מצרים בעומק הים

"המה ישאו קולם" - המה יזכו לגאולה וישאו קולם ברנה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"המה", הנשארים האלה, "ישאו קולם וירונו בגאון ה'" אשר צהלו בו בגאון ההוא, בעלותם "מים", ר"ל גאון ה' שהתראה עליהם בעת שעלו מים סוף שהיה אבדן המצרים ע"פ יד ה' וגאונו, יתראה עליהם עתה באבדן מחנה אשור כמ"ש (למעלה י' ב') ומטהו על הים:

ביאור המילות

"צהלו מים". פי' הרד"ק ממערב, שהיה לו לומר יצהלו כמו ירונו? ואנכי בארתי, אשר צהלו בעלותם מים סוף, וכ"מ בערכין (דף יא):