פתיחת התפריט הראשי

רש"י על ישעיהו כד


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה ה' בוקק הארץ ובולקה" - הרי נבואה זו פורענות לישראל לפי שניבא להם נחמה זו והם עתידים לראות לפניה צרה רבה לכך אמר להם לא לכם אני אומר שתירשוה כי הנה הקב"ה בוקק ובולק אתכם והנותרים מכם ליום הגאולה המה ישאו קולם וירונו זהו סוף הענין ולהם נבאתי הנבואה הטובה

"בוקק" - מרוקן

"ובולקה" - מחריבה

"ועוה פניה" - והבהיל חשוביה עוה ל' נעויתי משמוע (לעיל כא)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה כעם ככהן" - לא כשאר הולכי דרכים שהאדון מוליכו עבדו והגבירה מוליכה שפחתה האדון נכבד והעבד נקלה הגבירה נכבדת והשפחה נקלית אבל כשהשבאי מוליך השבויים הכל שוין לפניו

"כקונה כמוכר" - בזמן שהעם יושב על נחלתו לבטח הקונה שמח והמוכר עצב שלא ישוב ממכרו אבל כשהשבאי מוליכם הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל וכן כמלוה כלוה שניהם שוים שהלוה אין לו לפרוע והמלוה אם לא הלוה לזה היה השבאי נוטלו כמו כן כנושה כאשר נושה בו לוה נופל בכסף ונושה נופל בכל שאר דברים כגון יין ושמן ותבואה ודבש כדכתיב (דברים כד) כי תשה ברעך משאת מאומה ע"כ

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבוק תבוק" - תתרוקן

"והבוז תבוז" - ל' בזה ושלל

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נבלה" - כמו (ירמיהו ח) והעלה נבל ל' כמש ותשות כח אומללה ל' שפלות כמו היהודים האמללים (נחמיה ה ג)

"תבל" - היא א"י שהיה מתובלת במצות הרבה

"מרום עם הארץ" - גאון עם הארץ

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והארץ חנפה" - כמין חניפות עושה עשב ואינו עושה קמה מראה קמה ואין חטין בקשיה

"תחת יושביה" - בשביל יושביה

"ברית עולם" - היא התורה שקיבלו בברית

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על כן אלה" - בעון שבועת שוא

"חרו" - ל' יבש וצמא בחום חורב כמו נחר מפוח (ירמיהו ו)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משוש תפים" - שהייתם אומרים הנה ששון ושמחה (לעיל כב)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קרית תוהו" - כשתשבר נקראת קרית תהו

"מבוא" - מלבוא לתוכה איש

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ערבה" - החשיכה

"משוש הארץ" - היא ירושלים

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושאיה יוכת שער" - על ידי שאיית גלמוד שיהו הבתים שואין מאין יושב יוכתו השערים ע"י שדים ומזיקין

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי כה" - ישארו ישראל בקרב העמים אחד בעיר ושנים במשפחה

"כנוקף זית" - המשאיר גרגרים בראש אמיר

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המה ישאו קולם" - לאותו המעט הנשאר תבא הטובה שנבאתי למעלה

"צהלו מים" - יותר ממה שצהלו על הים בגאולת מצרים

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על כן באורים" - ת"י במיתי נהורא לצדיקיא על שתי בשורות של גאולת בבל ושל אדום ומנחם אמר אורים ל' נקיעים וסעיפים שהיו בורחים שם וכן אור כשדים (בראשית יא) בקעת כשדים וכן מאורת צפעוני (לעיל יא) נקע חור מעונתו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מכנף הארץ" - ת"י מבית מקדשא שהוא בסוף א"י במזרחה כמו ששנינו לוד מן המערב וירדן מן המזרח נמצא מירושלים לירדן מהלך יום ואני אומר לפי פשוטו ששמענו מאחורי הפרגוד שעתידין להעלות זמירות מכנף הארץ ומה הן הזמירות צבי לצדיק עתיד להיות מצב ותקומה לצדיקים

"ואמר רזי לי וגו'" - אוי לי שנגלו לי שני רזים רז פורענות ורז ישועה והרי תרחק הישועה עד שיבאו אויבים בוזזים אחר בוזזים אחרים ושודדי' אחרי שודדי' ה' בגידות אמורות כאן כנגד בבל ומדי ופרס ויון וכותים שישעבדו בישראל לפני גאותך ואחרי הביזות האלה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פחד ופחת ופח עליך" - על העמים יושבי הארץ

"פחת" - גומא ליפול בה כמו שמפרש ואומר

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנס מקול הפחד יפול אל הפחת וגו'" - הנמלט מחרב משיח בן יוסף יפול אל חרב משיח בן דוד והנמלט משם ילכד בפח במלחמת גוג

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רועה התרועעה" - לשון שבר כמו (תהלים ב) תרועם בשבט ברזל

"פור התפוררה" - לשון פירורין

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כמלונה" - סוכת נוצרים שבראש האילן

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צבא המרום" - יפיל שרי עכו"ם תחלה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואוספו" - אסיפה שהוא לרעתם להכניס אסיר על בור המוכן לו מחוייבי גיהנם לגיהנם

"וסוגרו על מסגר" - הם שבעה מדורי גיהנם

"ומרוב ימים יפקדו" - עונות ימים רבים יפקדו עליהם וזהו שיסד הקלירי בסילוק של יוצר דפרשת זכור לרוב ימים להמנות לחשוב להם חשבונות

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחפרה הלבנה וגו'" - ת"י ויבהתון דפלחין לסיהרא ויתכנעון דסגדין לשמשא