מ"ג ישעיהו כד יב



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נִשְׁאַר בָּעִיר שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה יֻכַּת שָׁעַר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נִשְׁאַ֥ר בָּעִ֖יר שַׁמָּ֑ה וּשְׁאִיָּ֖ה יֻכַּת־שָֽׁעַר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושאיה יוכת שער" - על ידי שאיית גלמוד שיהו הבתים שואין מאין יושב יוכתו השערים ע"י שדים ומזיקין

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ושאיה" - ובעבור השאיה יוכת שער כל עיר כי כן דרך עיר שוממה ששעריה כתותים ונתוצים כי אין מי משגיח בתקנתם

"נשאר בעיר שמה" - ר"ל המשוש הלך ונשארה השמה 

מצודת ציון

"שמה" - שממה

"ושאיה" - כמו ובשאיה והוא מענין שממה כמו שאו ערים (לעיל ו)

"יוכת" - מלשון כתיתה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נשאר", עתה לא ישאר רק שמה, ור"ל בעיר ששם היו הבתים והדירה יהיה עתה שמה, ובשער העיר ששם היה הקיבוץ תמיד ברוב עם, ושם היו יושבים הזקנים, ומרבית עם, כמ"ש זקנים משער שבתו, ישיחו בי יושבי שער, עתה "משאיה" וגלמוד "יוכת השער", שלא ימצא שם איש: