פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו כג יז


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה

מנוקד: וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד יְהוָה אֶת צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה וְזָנְתָה אֶת כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

עם טעמים: וְהָיָ֞ה מִקֵּ֣ץ׀ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֗ה יִפְקֹ֤ד יְהוָה֙ אֶת־צֹ֔ר וְשָׁבָ֖ה לְאֶתְנַנָּ֑ה וְזָֽנְתָ֛ה אֶת־כָּל־מַמְלְכ֥וֹת הָאָ֖רֶץ עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לאתננה" - לקדמותה ולעושרה ע"י סחורתה ומכנה אותה בל' גנאי

"וזנתה" - ותספק סחורה אך בל' גנאי כינה אותה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיה", בימי כורש הרימה צור את ראשה והיתה סחר גוים ולקחה אתנן שנית מאת כל משפחות האדמה שבאו אליה מסחר:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזנתה וגו'" - ר"ל היא תספיק סחורה לכל העמים

"ושבה וגו'" - תקח אתנן כבראשונה ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון אתנן ור"ל תקנה סחורה מן המביאים

"יפקוד ה'" - יעלה זכרונה לפני המקום

מצודת ציון

"יפקוד" - ענין זכרון והשגחה

"לאתננה" - כן יקרא מתן הזונה כמו לא תביא אתנן זונה (דברים כג)