פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו כא ג


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות

מנוקד: עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת.

עם טעמים: עַל־כֵּ֗ן מָלְא֤וּ מָתְנַי֙ חַלְחָלָ֔ה צִירִ֣ים אֲחָז֔וּנִי כְּצִירֵ֖י יֽוֹלֵדָ֑ה נַעֲוֵ֣יתִי מִשְּׁמֹ֔עַ נִבְהַ֖לְתִּי מֵרְאֽוֹת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מלאו מתני חלחלה" - הנביא הוא רחמני ומתאנח על פורענות האומות זו מדרש אגדה ולפי פשוטו הנביא אומר הקינה והאנינות כאלו זו בבל מתאוננת

"צירים" - לשון חיל וחבלים רבותינו אמרו יש דלתות וצירים לאשה כמו שיש צירים לדלתות הבית

"נעויתי" - חולי הוא הקרוי עוית בל' חכמים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


זה מדברי השומר המדבר בשם בבל, כי נתחלחל מפני השמועה הפתאומית, ואח"כ "צירים אחזוני" וכאב גדול, ואח"כ בטלו גם חושיי, "נעויתי" ובטלו סדרי הכחות המנהיגים את הגוף עד שלא יכולתי לשמוע, "ונבהלתי" עד שלא יכולתי לראות:


ביאור המילות

"נעויתי". עוה מורה בלבול וטרוף, וזה המבדיל בינו לבין יתר לשונות המורים על העיקום והעיקוש, ובא על טירוף הדעת, הדרך, היושר, בלבול כחות הגוף, ועי' לקמן (כד א'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נעויתי משמוע" - נתעקם גופי מקול השמועה ונבהלתי מראיית פלאי האבדון

"צירים אחזוני" - כאבים אחזו אותי כמו כאבי יולדת

"מלאו מתני חלחלה" - הנביא אמר בלשון בבל

"על כן" - בעבור גודל הצרה

מצודת ציון

"חלחלה" - ענין רעדה ורתת

"צירים" - ענין כאב כמו צירים וחבלים יאחזון (לעיל יג)

"נעויתי" - מלשון עוות ועקום